התמכרות לגראס לא קורית לכל מי שמעשן. סקרים אפידמיולוגים מראים, כי רוב האנשים שמנסים לעשן גראס לא הופכים למשתמשים קבועים לתקופות ארוכות. מחקר שנערך אצל מבוגרים בני שלושים, שנחקרו לראשונה כשהיו תלמידי תיכון, מצא אצלם שיעור גבוה של הפסקות בשימוש.
מבין אלה שניסו את הסם, 75 אחוז לא השתמשו בסם במהלך השנה שקדמה לשאלון ו85 אחוז לא השתמשו בסם במהלך החודש שקדם לו. ב1994 נמצא כי 30 אחוז מקרב האמריקאים בני 12 ומעלה עישנו מריחואנה בזמן כלשהו בחייהם, 11 אחוז עישנו בשנה שקדמה למחקר ו2.5 אחוזים השתמשו בסם פעם אחת או יותר בשבוע, בממוצע. כיום רק 0.8 אחוזים מהאמריקאים מעשנים כמעט בכל יום כלומר מעטים סובלים מתופעה של התמכרות לגראס.
ישנם אנשים המעשנים בקביעות, לאורך שנים רבות , מבלי להרגיש תוצאות שליליות במצבם הפיזי , הפסיכולוגי או החברתי לעומת זאת יש מעשנים כבדים שמחליטים להקטין את מנת הסם, או להפסיק את העישון לחלוטין. לרבים מהם, תהליך כזה נראה פשוט יחסית. לדוגמה, מחקר מסוים בדק גברים בני 28-29, שעישנו גראס בכול יום במהלך העשור הקודם לחייהם. בתקופה מסוימת של המחקר, 85 אחוז מהם הצליחו לא השתמשו כלל בסם על בסיס יום יומי, למרות שרובם המשיכו להשתמש בו מדי פעם. ו15 אחוז לא הצליחו להוריד או להפחית את השימוש בסם למרות הרצון שלהם מה שהראה להם כי התמכרות לגראס היא ממשית לגביהם.
התמכרות לגראס גורמת לזה שיש אנשים שעוברים את תהליך ההמעטה, או ההפסקה של העישון קשה יותר, וחלק מהם מחפש עזרה אצל מטפלים מקצועיים שיעזור להיגמל מהסם. בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במספר המצטרפים לתוכניות טיפול שהאבחנה הראשית לגביהם היתה תלות ממשית בסם.
אולם רוב רובם של משתמשי המריחואנה שנרשמו לתוכנית טיפול היו כאלה שמשתמשים בסוגים רבים של סמים ואשר דיווחו גם על בעיית שימוש באלכוהול, בקוקאין, באמפטמינים, בכדורי הרגעה. במחקרים שנעשו במשך כמה עשרות שנים ובמגוון מסגרות נמצא שכאשר מעשני סמים, מריחואנה כבדים נגמלים מבעיה של התמכרות לסם, מופיעים סימפטומים של דעיכה, נסיגה, או חוסר אונים.
במחקר אחר, ניתנו לאנשים מנות גדושות של THC דרך הפה בכל יום במשך שלושים יום. כשהופסקה לקיחת הסם, התלוננו מספר אנשים על סימפטומים של אי שקט, הפרעות בשינה, בחילות, רמת תיאבון ירודה וזיעה.
במחקר אחר דיווחו 16 אחוז מהמעשנים הכבדים על סימפטומים מסוימים של נסיגה כשהפסיקו לעשן, ובעיקר על עצבנות והפרעות שינה. במחקרים על בעלי חיים אובחנה התנהגות שונה, כמו יתר אגרסיביות ופעילות מוטורית מוגברת, כאשר לקיחת מנות גדולות של THC לוריד הופסקה. בבת אחת.
אף אל פי כן, עלה בהתמדה מספר האנשים שנרשמו לתוכנית טיפול אשר אובחנה אצלם התמכרות לגראס, בהסתמכם על רשימת הקרטריונים לתלות בסם של האגודה האמריקאית לפסיכאטריה APA. אבחנו חוקרים וסיווגו משתמשי גראס בקהילות שונות, 25 אחוז מן המשתמשים כתלויים בסם. שני מטפלים בתופעת התמכרות לגראס, נורמן מולר ומרק גולד טוענים כי "היות והסימפטומים הנובעים מהתמכרות קלושים וקשים לאבחון יש לאבחן את המכורים לגראס כתלויים בסם גם אם הם לא עונים לקריטריונים של הAPA .
(מתוך 'מריחואנה מיתוסים ועובדות' פרופ' לין זימר וד"ר ג'ון פ. מורגן)