מאגרי מים שנבנו בישראל על ידי קק"ל בסוף המאה הקודמת הם אגנים גדולים שיכולים לקלוט כמויות גדולות של מים מטוהרים. חשיבות איטום מאגרי מים היא גדולה. דליפה של מים מהמאגר יכולה לזהם את הסביבה ולחבור למי הנחלים שבסביבה ולבסוף להגיע לים שהופך את המים למלוחים ובלתי שמישים להשקיה.
מים מטוהרים – חדשנות ישראלית
80% של מים שנאגרים במאגרי המים הם מי שופכין שטוהרו. 20% הנותרים הם מים המגיעים משטיפונות ומהמסת שלגים והם משמשים לשימוש ביתי בניגוד לכמות האחרת שמיועדת אך ורק לגידולים חקלאיים. הנגב ודרום הארץ הם הסובלים העיקריים במדינה משנות הבצורת הרבות שיש בישראל. כל הגידולים שפותחו לגידול באזור זה דורשים מים רבים ולמרות שבכל שנה מטוהרים ומועברים 260 מיליון קוב למאגרים. את שיטת איטום מאגרי מים מפיצה ישראל בכל העולם. חקלאים ואנשי מקצוע רבים מכל העולם מגיעים לארץ כדי ללמוד את השיטה ואנשי מקצוע ישראלים מבקרים במדינות העולם כדי להפיץ את הידע שיש בידנו.
איטום מאגרי מים – היסטוריה
המאגר הראשון נבנה באזור בית שאן. החקלאים מהסביבה הצליחו להגדיל את כמות התוצרת לדונם מהשנה הראשונה לשימוש בשיטת שימוש חוזר של מים מטוהרים. לאחר שהשיטה הוכחה כנכונה ובעלת משמעות לענף החקלאות נבנו עוד מאגרי מים בחלקים שונים בארץ. מרבית המאגרים מכילים מים המגיעים למאגרים הם מי שופכין מטוהרים שמתאימים רק לחקלאות אבל יש גם מאגרים שבהם מים מתוקים. איטום מאגרי מים אלו מאפשר שימוש ביתי במים אלו.
איטום מאגרי מים – בעבור מה
משקים רבים באזורים שונים בארץ ובעיקר בערבה נהרסו בגלל מכסות המים הקטנות שהחקלאים מקבלים כדי לגדל גידולים שונים מחוץ לעונה. בעבר היו גידולים אלה גאוות המדינה. הם יוצאו למדינות אירופה אמריקה ועוד בתקופה בה הם לא גדלו בארצות אלו בגלל חורף קשה גשום ומושלג. מאז קוצצו מכסות המים נאלצו חקלאים רבים להפסיק לגדל את אותם גידולים משום שההשקעה גדולה והתמורה שהם מקבלים נמוכה ולא משתלמת. בנוסף לירקות ופירות סובל גם ענף הפרחים ממכה קשה כשאין מספיק מים. ככל שיטוהרו יותר מים בישראל כך ניתן יהא לפתח ולגדל גידולים רבים.
