למה הג'וקר אולי שופט אותנו יותר טוב מהשופט עצמו?
האם אי פעם חשבתם על כך שהג'וקר, הדמות המופרעת והמרתקת ביותר ביקום DC, עשוי דווקא לשקף את קווי התפר בין מנהיגות, משפט וצחוק? הסרט "ג'וקר" מ-2019 היה לא רק קונצנזוס בקולנוע, אלא גם מטלטל בין קווי הגבול של טוב ורע, מערכת המשפט והתפיסה של מה זה אומר להיות "נורמלי". אז איך כל זה קשור לעולמות המשפט ולמי שצופה בנו? תאחזו בכיסאות שלכם, התהליך המשפטי מתחיל!
מה באמת קורה כששיטה משפטית מתפרקת?
במרכז הסרט נמצא ארתור פלק, אדם שמתגורר בשולי החברה, שהחלומות שלו ממומשים באלימות ובדמיון. ארתור הוא דמות שאנחנו יכולים להזדהות איתה – המקום בו הוא חי מכיל הרבה כאב, בדידות וחוסר חסד. מה קורה כאשר מערכת המשפט, שממינה עצמה כשומרת הסף של החברה, נעלמת? בואו נעמוד ישירות מול המראה:
- איך זה מרגיש להיות פגוע על ידי התופעה של השמטת הכבוד וההגינות?
- האם ניתן להאשים את החברה בכך שיצרה את הדמות הזו?
- מהי אלטרנטיבת ההגינות כאשר החוק והסדר לא פועלים לטובתך?
עבור רבים, המשפט הוא לא רק תקנות וחוקים, אלא הוא גם מוצר תרבותי. אם השופט לא רואה ולא שומע את המפונים, איך אפשר לצפות לשיפוט הוגן? במובן זה, הסרט אינו רק תרבות פופולרית אלא גם מראה שמשקפת את החברה שלנו.
המערכת המשפטית או טעות משפטית? מה זה באמת?
הג'וקר הוא דמות של חוסר שליטה. אם כבר דיברנו על מונח משפטי, אז איך מדברים על "חוסר אונים" בהקשר שלו? אפשר לשאול:
- האם המשפט יכול לשמור עלינו מפני חוסר האונים של ג'וקר?
- עד כמה אנחנו מזדהים עם התפקיד של השופט, והאם יש לנו קווים אדומים?
במרדף אחר צדק, אפשר לשאול: האם אנו כחברה, שמייצרת את הג'וקרים, שמים את עצמנו במבחן?
אתיקה באבורטג'ים – ג'וקר וערכים מוסריים
ובכן, כך מתנגש המומחה המשפטי עם הדמוקרטיה. האם קיימות גבולות אתיים כאשר הגעת לסף? האם למישהו יש הכוח לקבוע גבולות כאשר לג'וקר עצמו יש חזון מלכותי לגמרי על 'רק משחק'?
כצופים שרוצים לשקול את המילים שמבוססות על מערכת משפטית, חשוב להבין:
- האם כוונות האזרח מגינות עליו מהמשטר?
- או שפשוט נמצא במעגל סגור של רוע שאין לו חוקים?
אז מי אנחנו בעצם? פשוט "צופים" בחברת חוקים שהפכה למשחק מתוחכם של ערכים מוסריים?
האם הג'וקר הוא מנהיג פוטנציאלי?
האם ראיתם את זה? הג'וקר מתעלה על רבים מהמנהיגים שלנו, אם כך, האם הוא מנהיג? האם אנחנו נוטים להעריך את מה שדמות כזו אומרת על מצבנו?
- האם אדם שגדל בלי חוקים יכול באמת להנחות אותנו?
- אולי הוא בעצם התוצאה של כל תקנות שהובלו כ"נורמליות"?
נחזור לשאלה הבסיסית – מה אנחנו מצפים ממנהיגים שלנו כאשר הם מתמודדים עם מצבים כה קשים? האם אנחנו גזורים על הסבירות לחפש פתרונות שיהיו מהותיים או רק אשלייתיים? במובן זה, הסרט אכן חושף את הבעיות האמיתיות של מערכות משפט.
למה אנשים כל כך אוהבים את הג'וקר?
האם תארו לעצמכם את המתנה הקולנועית הזו שמשקפת כל כך הרבה דברים עלינו? אנשים מזדהים עם התחושה של חוסר צדק והיכולת לחיות בעין חד משמעית. הג'וקר עושה מה שאת התקפות דחוקות עושות – הוא מעלה את כל הדברים ששמרנו במחסן משך שנים. במעמד הזה, אנחנו לא מתנגדים לשאלות שמרתקות אותנו בצורה כלשהי.
- האם הוא הנרקיסיסט המושלם או שהוא פשוט קרבן של מצבי חיים?
- איך הוא מצליח לגרום לנו לחייך תוך שהוא משקשק את המערכות שלנו?
ככל שאנו מתקרבים לתהפוכות ולחששות שיוצרות דמיון, כך אנחנו מתקרבים גם לדמות שמסכמת זאת מגיל קטן. זה חידוש עצום כיצד יצירה אחת יכולה לנער את המוסדות המשפטיים שעומדים כמציבות חברתיות, וכל זאת פשוט על ידי כך שהציגה על המסך דמות כה נועזת.
האם אנחנו לא הג'וקרים של עצמנו?
עכשיו, כשהנושא נוגע לשאלת צדק וחקירה פנימית, האם זו אינה שאלה שמעוררת עניין? אנחנו שואלים את עצמנו: האם בכל אחד מאיתנו ישנו ג'וקר קטן שרוצה להשתחרר? אנו ממלאים את עצמנו כל כך הרבה בתובנות. בין אם במשרד עורכי דין או בפגישות עם לקוחות, אנשים שואלים:
- מה התקווה שלנו להיות עדים לחוקי החיים?
- האם אנחנו בעצם מסתרים את הדמויות האמיתיות שלנו?
אז כשאתם צופים בסרט הבא או עוסקים בשיחה על מערכת החוק, הפנימו את הדמות הזו שמתחבאת