כשהאדמה רעדה: כל מה שחשוב לדעת על רעידת אדמה

אחת למאה שנה לערך מתרחשת בישראל רעידת אדמה בעוצמה שיש בה להחריב עיר. כדי להגיע ערוכים יותר לזו הבאה שיתכן ותהיה, לפניכם מדריך קצר עם כל מה שכדאי לדעת על תופעת הטבע ההרסנית ואיך להתגונן מפניה

צור גרניט

רעידת אדמה
קרדיט תמונה: Shutterstock

רעידות אדמה מתרחשות כל הזמן אך רובן בעוצמה שאינה מורגשת כלל ואינה גורמת לנזקים משמעותיים. כאלו גדולות ועוצמתיות יותר מתרחשות אף הן בתדירות גבוהה ומדי שנה, ישנה בממוצע רעידה אחת בעוצמה כבירה – מעל 9.0 בסולם ריכטר. כאשר רעידה שכזו מתרחשת באזורים שאינם מיושבים הנזק אינו רב אך במצב שבו נפגשים בני האדם עם איתני הטבע – כאן כבר טמונה סכנה ממשית, כזו הגוררת אחריה נפגעים רבים בגוף, מבנים שהופכים למסוכנים ובלתי ראויים למגורים ונזק כלכלי של מיליארדים רבים. אז כיצד מתרחשות רעידות אדמה ואיך להתגונן מפניהן?

קו ההגנה הראשון הוא בנייה אשר לוקחת בחשבון היתכנות של רעידת אדמה באזור ודואגת מבעוד מועד לחיזוקים המתאימים, אשר יגנו על המבנה מפני קריסה ופגיעה במקרה שבו התרחשה אחת. כיום כבר ישנו תקן שבשנת 1980 הפך למחייב ולפיו, בניינים שנבנו לאחר תאריך זה עמידים יותר בפני רעידת אדמה אולם לא מעט בתים נבנו בארץ טרם קביעתו ורבים מהם עלולים להפוך למלכודות מוות במקרה שכזה, ללא ביצוע החיזוקים המתאימים.

בשורות הבאות נדון בכל מה שכדאי לדעת על תופעת הטבע ההרסנית – כיצד היא מתרחשת, מהם הגורמים המביאים לכך וכן כיצד יש לנהוג במצב שכזה. הישארו איתנו.

מהי רעידת אדמה?

גרעין כדור הארץ עשוי ברובו מסלעים נוזליים המצויים בטמפרטורה ולחץ גבוהים במיוחד וסביבו, ישנה מעטפת ומעליה קרום קשיח שעומקו יכול להגיע עד כשבעים ק”מ בלבד – באזורינו למשל, הוא כשלושים ק”מ. בעוד שסלעים נוזליים אלו נמצאים בתזוזה מתמדת ומפעילים כוחות עצומים על המעטפת והקרום שמעליה, מדי פעם, הם אף עשויים לגרום לתזוזה על פני הכדור וליצור קרעים בקרום הקשיח. אזור שבו קרום כדור הארץ מכיל קרע שכזה רגיש יותר לתנודות ויכול למעשה להוביל להתרחשותן של רעידות אדמה.

ומה קורה במהלכה?

בזמן רעידת אדמה שני חלקי קרום נעים ומתחככים זה בזה ולעיתים, יש תזוזה של אחד מהם בלבד. תזוזת הקרקע יוצרת גלים סיסמיים, הדומים לאלו הנוצרים במים לאחר זריקת אבן ויוצרים תנודות למרחק שיכול להגיע גם למאות ק”מ ממוקד רעידת האדמה. רעידת אדמה נמשכת לרוב כמספר שניות אך לאחריה, יכולות להופיע גם רעידות משנה ותופעות טבע הרסניות אחרות דוגמת גלי צונאמי. גלים אלו מתרחשים כאשר ישנה תזוזה שמרכזה בים, בשקיעת הר תת מימי או לאורך החוף, שיוצרת גל ענק הנע במהירות, יכול להגיע לגובה רב ולגרום לנזק משמעותי לערים השוכנות לאורך החופים. כך למשל, רעידת האדמה שהתרחשה בישראל בשנת 1546 בבקעת הירדן וגרמה לנזקים קשים בירושלים, הביאה בנוסף להופעתם של גלי צונאמי בים המלח וביפו, שם היו עדויות לכך שהים נסוג.

האם ניתן לחזות רעידת אדמה?

סטטיסטית ניתן לאגור נתונים על אזורים מסוימים ולנסות להבין מהם, כל כמה שנים צפויה להתרחש בהם רעידת אדמה גדולה. אין מדובר כאן במדע מדויק או בחיזוי אלא בהערכה עם טעות של מספר שנים. כיום קיימים לא מעט כלים יעילים המסייעים בחיזוי רעידות אדמה על-ידי שליחת התראה בת מספר שניות, שתאפשר להיערך ולהתכונן למצב כנדרש.

איך נמדדת עוצמת רעידת האדמה?

עד היום, נהוג לתאר בתקשורת  את עוצמתה של רעידת האדמה לפי סולם ריכטר, הנקרא על שם ממציאו בשנת 1935 בקליפורניה. סולם זה מודד את עוצמת התנודות כפי שנמדדו על-ידי סיסמוגרף במרחק 100 ק”מ ממוקד הרעש וניתן לקבל הערכה של מיקומו באמצעות מדידת הפרש הזמנים בהגעת שני סוגי גלים – אופקי מהיר ואנכי איטי. המדד הוא לוגריתמי – כל מספר עגול הוא בקירוב גדול פי 30 מקודמו: רעידת אדמה על פי סולם ריכטר בעוצמה של 7.0 חזקה פי 30 מרעידת אדמה בעוצמה 6.0, אך כיום נוהגים הסיסמולוגים להשתמש במדדים אחרים ומדויקים יותר.

רעידות אדמה בישראל

ישראל ממוקמת על השבר הסורי אפריקאי – שבר בין שלושה חלקי קרום גדולים, ולכן מועדת אף היא להתרחשותה של רעידת אדמה בעוצמה חזקה. לאורך ההיסטוריה נרשמו לא מעט רעידות אדמה כאלו בישראל כאשר ברבות מהן נגבו חייהם של רבבות, גם בתקופה שבה בנייני המגורים לא נבנו בצפיפות גבוהה וכמות התושבים בארץ הייתה קטנה פי כמה מזו הקיימת היום. לאורך השנים היו אלה צפת, טבריה, רמלה ויריחו שנחרבו יותר מפעם אחת עקב רעידות אדמה ועם השנים, נוספו קרעים קטנים יותר בקרום כדור הארץ, כמו שבר כרמל – יגור, המעמידים גם מקומות נוספים בסכנה להיות במרכזה של רעידת אדמה.

כיוון שרוחב הארץ קטן, כ-60-70 ק”מ בלבד, אין למעשה ולו עיר בטוחה אחת בארץ, גם אם מרכז הרעידה יהיה לאורך קו השבר הנע בין אילת, ים המלח, הכנרת וצפונה. הנה לדוגמה כמה מרעידות האדמה שהתרחשו באזור בתקופות השונות ותוצאותיהן:

  • 1066 – העיר רמלה נפגעה קשות
  • 1068- העיר רמלה נהרסה כליל ו-2 מבנים בלבד נותרו עומדים
  • 1160 – פגיעה קשה בירושלים שבמהלכה נהרסו 2 מנזרים
  • 1202 – כ-30,000 הרוגים בשכם
  • 1456 – פגיעה קשה בירושלים, הרס כנסיה ומסגד בעיר, רבבות נפגעו
  • 1481 – הורגש רעש חמור ברוב חלקי הארץ
  • 1546 – פגיעה קשה לירושלים, שכם ורמלה, גלי צונמי כבדים פגעו בעיר החוף, כולל יפו
  • 1759 – הרעש הורגש ברוב חלקי הארץ, צפת וטבריה נהרסו, נזקים כבדים בעכו ונצרת ורבבות נפגעו
  • 1837 – הרס טבריה וצפת, פגיעה בכל יישובי הגליל, גלי צונמי נוצרו בטבריה, מפולות ענק, בין 5000-7000 איש נפגעו
  • 1927 – פגיעה קשה ביריחו, שכם, ירושלים, לוד ורבת עמון וכ-500 נהרגו
  • 1995 – מרכז הרעש היה מרוחק כ-100 ק”מ מאילת אך עדיין גרם לפגיעה חמורה בכבישים, בניינים ואף הפך את מלון גני שולמית למבנה מסוכן.

מדינת ישראל ראתה רעידות אדמה מסוכנות בעברה, כאלו שגרמו לנזק רב הן בנפגעים והן בהרס וככל הנראה, גם תראה כאלו בעתיד. כדי בכל זאת להימנע ממצב שכזה, הכנה מראש הכוללת בעיקר חיזוק בנייני מגורים בפני סכנת רעידות אדמה היא צורך ממשי ומיידי הקיים בכל חלקי הארץ וכמובן, הכרת כללי ההתנהגות הנכונים והמומלצים שיסייעו להתגונן מפניהן עד כמה שאפשר.