ייפוי כוח מתמשך: מי רשאי להתמנות ומהם סמכויותיו?

אחד המושגים המשמעותיים ביותר בהקשר של טיפול באנשים מבוגרים שאינם יכולים לטפל בעצמם או בילדים בהיבטים שונים, הוא ייפוי כוח מתמשך. עבור לא מעט אנשים, מושג זה איננו בהכרח מוכר ולא פעם הם נוטים להתבלבל בינו לבין המושג אפוטרופסות. אנחנו נסביר מה ההבדל בין השניים.

מה בין ייפוי כוח מתמשך לבין אפוטרופסות

לפני שנסביר מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לעומת אפוטרופסות, צריך להבין את הקונטקסט בו מתעסקים עם מושגים אלו. ישנם מקרים בהם אנשים אינם יכולים לקבל החלטות בעצמם, באופן קבוע או זמני.

מדובר על אנשים מבוגרים שעלולים למצוא את עצמם במצב של חוסר צלילות, חוסר שיקול דעת, וכן מדובר על ילדים ובני נוער, מתחת לגיל 18, שאינם יכולים לקבל החלטות בעצמם. אז עולה השאלה, כיצד אפשר לטפל בהם, כיצד אפשר לקבל החלטות שונות לגביהם.

במצב כזה יש שתי אופציות. אופציה אחת היא לספק לגורם חיצוני אפוטרופסות עליהם. זה יכול להיות בן משפחה וזה יכול להיות גם גורם שהמדינה מספקת. למשל, יש מצבים בהם המדינה מחליטה שהיא אפוטרופסית על אדם מסוים, אם נניח אין לו אפשרות להפעיל שיקול דעת בעצמו ואין בני משפחה שיכולים לטפל בו.

אופציה אחרת, היא ייפוי כוח מתמשך. כאן, לא פעם מדובר על מצבים שהם זמניים או פשוט האחריות מועברת לגורם מסוים בהסכמה. למשל, אם מדובר על ילדים שההורים שלהם התגרשו, אחד ההורים נניח עזב לחו"ל, אזי שהוא יכול לספק לצד השני ייפוי כוח מתמשך בשביל לקבל החלטות על הילד, מבלי שיצטרך לשאול אותו, כך הוא לא מאבד את זכותו על גידול הילד בעתיד, אם ירצה לחזור ארצה.

ייפוי כוח מתמשך

כמה מילים לסיום…

צריך לומר, התהליך חייב להתבצע באופן רשמי, באמצעות כלים משפטיים נכונים, באישור. מן הסתם, הגורמים שמקבלים אפשרות לייפוי כוח או אפוטרופסות, יעברו בדיקות ויהיה צורך לוודא שאכן הם מתאימים לכך (אלא אם כן מדובר בהורים, אז זה סיפור שונה). בכל מקרה, יש מקרים שמדובר על מצב קבוע ויש מקרים שמדובר על מצב זמני.