כשמדובר בגיוס טאלנטים – יש ארוחות חינם!

טרנד חדש בארה"ב: נציגי גיוס מזמינים מועמדים פוטנציאליים לארוחות צהריים תמורת כרטיסי הביקור שלהם.

כשהייתי ילדה תמיד אמרו לי שאין ארוחות בחינם. מי לא שמע את הביטוי הזה אלפי פעמים בחייו?

אז אולי שמעתם אותו אלפי פעמים, הפנמתם אותו ואתם מאמינים בו, אבל מהטרנד החדש שפוקד את שוק העבודה האמריקאי גם כן אי אפשר להתעלם.

חברות השמה מובילות, ציידי ראשים ואפילו ארגונים גדולים המהווים מעסיק מרכזי במשק, מנסות לצוד את הכישרונות המובילים, אלה שלא מחפשים עבודה (מועמדים פאסיביים) באמצעות ארוחות צהריים. איך זה עובד?

החברות המגייסות שוכרות משאית אוכל (food truck) ומחנות אותה באזור מסחרי סואן באמצע היום, בדיוק בשעה שבה העובדים והמנהלים הרעבים יוצאים לרחובות לקנות לעצמם ארוחת צהריים. מנהלי הגיוס מציעים להם ארוחות צהריים מפתות בחינם (!) בתמורה למפגש הכרות קצר שיסתיים בכך שהעובד (שהוא מועמד פוטנציאלי) ישאיר את כרטיס הביקור שלו אצל רכז הגיוס.

אותם מגייסים יודעים כמובן היכן ואיך לאתר את העובדים בתפקידים הרלוונטיים (כמו לאתר בעלי מקצועות פיננסיים בבניינים מסוימים באזור הבורסה ברמת גן, אנשי הייטק ברמת החייל או אנשי ביו-טק בפארק המדע ברחובות).

המגייסים הפכו אגרסיביים ביותר היות שכיום הם נדרשים לגייס לא מעט טאלנטים 'כאן ועכשיו'. עם היציאה מהמיתון והמחסור הקונקרטי בבעלי מקצועות מתחומים ספציפיים (דוגמת אנשי מערכות מידע, מהנדסים בתחומים שונים ועוד), למנהלי הגיוס אין את הזמן להמתין עד שטאלנט יתפטר או יפוטר מעבודתו ואין לו את הפריוולגיה של גיוס עובד טוב שהוא 'כמעט טאלנט'.

רכזי הגיוס יודעים בדיוק היכן נמצאים הטאלנטים המובילים בתחומם. הטאלנטים האלה כבר עובדים בחברות המובילות במשק ואף אצל המתחרה הישיר.

אחת החלוצות של השיטה היא מיקרוסופט, שכבר בשנת 2012 החנתה משאית אוכל The Swinery’ ליד המשרדים של חברת Adobe ושל גוגל, במטרה להגיע למהנדסים ותוכניתנים בחברות אלה. חברה לניהול סיכונים בשם Risk Management Solutions שכרה משאית אוכל של מותג בשם Bacon Bacon והחנתה אותו מול בניין קונגרסים שם התנהל כנס בנושא מחשוב ענן.

מנהלי הגיוס מבינים שהם צריכים לצאת מהמשרד ולהגיע לשטח – במובן הפיזי – כדי למשוך טאלנטים כי אלה כבר עובדים והם לא יגישו מיוזמתם מועמדות למשרות. מנהלי הגיוס אף יודעים שאנשים עובדים הם אנשים עסוקים ושהם לא יבזבזו מזמם ולו דקות ספורות, לטובת מפגש, שיחה טלפונית או אפילו התכתבות עם נציג גיוס מחברה אחרת, לכן הרכזים מנסים לנצל חלון הזדמנות שבו העובדים יוצאים מהמשרד, כשהם רעבים ומחפשים אחר פתרון קרוב ומהיר לארוחת צהריים.

רכזי הגיוס 'עורבים' לאותם מועמדים פאסיביים עם מגוון פינוקים כמו נקניקיות, פיצות, קינוחים ועוד, כשכל מה שהם דורשים בתמורה זה – כרטיס ביקור.

כרטיסי הביקור של המועמדים הפוטנציאליים נקלטים בבסיס הנתונים של החברה כך שרכזי הגיוס יכולים לחפש את המועמדים שלהם ברשתות חברתיות, לכתב אותם בניוזלטרים מקצועיים ולהפיץ ביניהם את המסר שהחברה מגייסת וכמובן – לרכזי הגיוס יש את הטלפון הישיר ו/או את המייל של הטאלנטים החמים ביותר כך שהם יכולים ליצור קשר ולהציע להם הצעות עבודה בתחום עיסוקם.

בסיס הנתונים של רכזי הגיוס, שהוא בעצם המידע העסקי החשוב ביותר למחלקה, מבוסס על מידע מהימן ומדויק על הטאלנטים בשוק. כרטיסי הביקור שלהם מאפשרים לרכז נתונים על כל עובד לפי המקצוע שלו, ההתמחות, הדרג / התקן שלו, סוג העבודה ואפילו שם החברה בה הוא מועסק, כך שאם החברה מעוניינת לפתח מוצר שפותח כבר על ידי חברה X או לחדור למדינה מסוימת בה לחברה Y יש פעילות ענפה – כל מה שעליהם לעשות הוא לאתר מועמדים רלוונטיים מתוך בסיס הנתונים שנבנה כאמור מכרטיסי הביקור (שהיו למעשה אמצעי התשלום עבור ארוחת הצהריים).