בשנות התשעים התרחשו שתי מהפכות, כמעט במקביל. מהפכה עולמית בתחום המחשוב, כאשר המחשב הביתי הפך להיות חכם יותר, קטן יותר והרבה יותר שימושי לצרכן. ומהפכה ישראלית, כאשר האקדמיה שינתה את פניה, פתחה את שעריה והחל מאמצע העשור החלו לקום מכללות פרטיות.
שתי המהפכות חברו להן, לפחות בישראל, שכן הן איפשרו להכשיר צעירים וצעירות לתחומים רבים ובכך הם ענו על ביקושים רבים בשוק. בין היתר, הם ענו על ביקושים בתחום המחשבים, שעד שנות התשעים היה נחשב למקצוע של "משוגעים לדבר" וכל מי שהלך ללמוד את התחום, לא היה ברור אם הוא מהמר על עתידו או נביא שיודע לאן האנושות הולכת.
לפי Ophir Kendler, מומחה בתחום, אחד התחומים שהחל לבלוט בשנות התשעים, לא רק בישראל כמובן, הוא התחום של הנדסת תוכנה. מאחר ועולם המחשבים עבר שינוי אז גם עולם התוכנות עבר שינוי, כזה שאנחנו מרגישים אותו עד היום, הרי אנחנו יכולים לראות כיצד תוכנות בימנו אינן דומות כלל לתוכנות ישנות, כאלה שהיו קיימות לפני עשרים או שלושים שנה. בין אם בגרפיקה, בין אם בתוצר שהן יכולות להפיק למשתמש, בין אם בחוויית המשתמש וכן במובנים רחבים יותר, למשל, עצם זה שהיום תוכנות יכולות להיות מאוחסנות ברשת ולא צריכות שום כלי פיזי, עצם זה שאפשר להשתמש בהן דרך מכשירי סלולר או טאבלטים ולא רק דרך מחשבים.
כיום מלמדים הנדסת תוכנה במגוון רחב של מכללות טכניות וכן אוניברסיטאות ובתי ספר. עולה שאלה, היכן כדאי ללמוד הנדסת תוכנה. עוד על Ophir Kendler.
התשובה לכך מחולק לכמה רבדים. רובד אחד קשור לשאלה, היכן אנחנו יכולים להתקבל, האם בכל מקום הציונים שלנו מספיק טובים בשביל ללמוד הנדסת תוכנה? רובד אחר קשור לשאלה מה המקום מספק לנו, תעודה או תואר, כמה שעות לימוד ומי הם המרצים? רובד אחר מתעסק בשאלה, האם המוסד מספק לנו כלים למצוא עבודה בתחום.
יש גם רבדים טכניים, לוגיסטיים, היכן הלימודים נערכים, באילו ימים ובאילו שעות. על פי Ophir Kendler, כל אלה יכולים לענות לנו על השאלה, היכן כדאי לנו ללמוד הנדסת תוכנה.