דף הבית / תעשייה / מלחמת מים: המלחמות הגדולות על מי שתיה בעולם

מלחמת מים: המלחמות הגדולות על מי שתיה בעולם

מי לא זוכר את הסכסוך המר בין סוריה לישראל על הטיית מקורות הירדן? מי לא מחסיר פעימה כשהחזאי מודיע שהכנרת ירדה בכמה סנטימטרים? מאבק במחסור במים אינו זר לנו, אך ישנן מדינות שכבר עברו את נקודת האל-חזור. היכן בעולם מתרחשות מלחמות על מקורות שתיה והאם יש הזדמנות לתקן?

בלי מים אין חיים, זאת כל ילד יודע. גוף האדם מכיל 75% מים והמוח שלנו לבדו מורכב מ-85% מים. כמו הגוף, גם שגרת יומנו נסובה סביב מים – הדבר הטריוויאלי ביותר עבורנו הוא לגשת לברז או למתקני המים על השיש ולמזוג כוס מים בין אם זה במשרד, בבית הספר, בבית או אפילו בתור לרופא. אך הרחק מטווח ראייתנו, אזורים רבים בעולם סובלים מיובש כבד, הגורר מלחמות של ממש על מקורות מים.

חוץ מלהיות המקור לחיים של כל יצור חי, מים הם גם המקור לחשמל, תעשייה, השקיה וכביסה. אך במקומות מסוימים בעולם כל אלה נחשבים למותרות. כאשר אוכלוסיות שלמות נאבקות על מים שיספיקו לשתייה, המלחמות על משאב יקר זה לא יאחרו לבוא.

סכסוכים בין מדינות

לסכסוכים בעולם על מקורות מים יש היסטוריה ארוכה: בשנת 1974 עירק איימה להרוס את הסכר הסורי שעל נהר הפרת. ב- 94′ הונגריה וצ’כוסלובקיה (סלובניה היום) הביאו את המחלוקת על מי הדנובה לבית הדין הבינלאומי לצדק. איומים נשמעים גם על גדות הנילוס השופע, שם רבות ומסוכסכות מצרים השואבת העיקרית והשכנה אתיופיה. מים מאד לא שקטים.

סכסוך ארוך ימים קיים באזור חבל קשמיר שבין הודו, סין ופקיסטן – השטח מסביב הוא ירוק ופורה, הנהרות זורמים הודות להרים המושלגים מהם גולשים מים כל השנה. מאז שנות ה-80 גואה המתיחות בין הארצות, והסכסוך הביא לכך שנעלמו מהאזור התיירים והמטיילים שהגיעו למזרח. אנשי ג’יהאד מפקיסטאן מאיימים שאם הודו תסגור למדינתם את הגישה למקורות מים, יזרום שם נהר של דם. גם בדו”ח הסי-איי-אי נכתב שסוגיית מי הנהרות עלולה להוביל לעימות בין פקיסטאן להודו.

לא רק אסיה

בצפון אמריקה, אזור עשיר במים, שואבים מים בשפע מהאגמים והמעיינות. למרות התפוקה המרשימה, כאשר ביקשו מהרשויות היתר למלא בקבוקים למכירה במערב התיכון של ארה”ב, התנגדו התושבים וטענו כי הולכים ופוחתים המעיינות שניתן לשתות את המים ללא טיפול וטיהור.

כאשר קנדה רצתה למכור מים למדינות באסיה וארה”ב תכננה להעביר אותם לדרום ולמקסיקו, תושבי הסביבה עשו תנאי – שלא יפגעו כמות ואיכות המים. כלומר לפני שישאבו יתחייבו השואבים להבטיח מילוי מחדש. כיצד יוכלו להתחייב? לא ברור.

משבר עולמי

יותר מ-95% מהמים בעולם הם מלוחים. רק פחות מאחוז אחד משמש אותנו צרכני העולם. המעט הנותר מתרכז בקרחונים שלא זמינים לשימוש מידי. חוקרים מומחי מים צופים שבשנים הקרובות, ידרשו 18% יותר מים מהקיים כדי להאכיל ולהשקות את אוכלוסיית העולם.

תחזית אחרת אומרת שבעוד עשור יסבלו כשני שליש מאוכלוסיית העולם ממחסור במים. כבר היום מראים הנתונים כי 2.5  מיליארד בני אדם, כשליש מאוכלוסיית העולם, סובלים ממחסור קבוע במים.

הקריאות על מחסור עולמי במקורות שתיה הופכות יותר ויותר לקריאות אזהרה על אסון גלובאלי. מומחים מעריכים שלא רחוק היום, בו המצוקה תגיע גם למדינות המערב.

אפשר היה גם אחרת

לא רק הטבע לבדו ‘אשם’ במצוקת המים המאיימת עלינו. רמת החיים במערב עולה ומביאה איתה שימוש מוגבר במים ומוצריהם, החקלאות מייצרת יותר מהצריכה, מקורות מים מזדהמים בעקבות התעשייה ועוד.

לפני 15 שנים האו”ם הכריז על  שנה בינלאומית למען המים המתוקים. כבר אז נתבקשו מוסדות בינלאומיים להציף את בעיית המים ולהביא למודעות העולמית, האו”ם הציע להציג דרכי פעולה, ליזום ולבצע תכניות להקלת מצוקת המים באזורים בעיתיים. יש הטוענים שבעיית המים כמוה כמו התחממות האטמוספרה.

הכלכלה הגלובלית בעולם כבר מודעת לעובדה שמשאבים כמו נפט, שמן או מים אינם אינסופי, וכדי למנוע סכסוכים כדאי לפעול שעה אחת קודם. מדענים אומרים שיש מספיק זמן לפתח טכנולוגיות ופטנטים לשימוש יעיל במים.

ישראל, הסובלת גם היא ממחסור במים, צופה במגמה הכלל עולמית ויש כאן כאלה שחושבים שהגאולה תגיע דווקא מירושלים. ואכן עובדים כאן במרץ וישנה בארץ הקודש הערכות ותכנית ממשלתית לקדם תעשיה שתמכור לעולם טכנולוגיות לשימוש במים, מתקנים להתפלת מים, לטיהור מי קולחין ועוד.

אודות miri

שווה לבדוק גם את

למה שימוש במנוף הרמה יכול דווקא לעזור לכם?

מנוף הוא אמצעי לגיטימי ואפקטיבי עבור סוגים שונים של הובלות. בנוסף, הוא יכול לסייע בפרויקטים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *