תאונת עבודה: את מי תובעים?

תאונות עבודה מתרחשות לצערנו כל הזמן. מפועל בניין שנפל מגובה ונפצע ועד מזכירה שנזקקה לטיפול רפואי לאחר תאונה בדרך הביתה מן העבודה, תאונת עבודה היא מצב בו אדם נפגע עקב נסיבות שקשורות לעבודתו, או במהלך שעות העבודה, או כתוצאה ממנה, או בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

הנזק הכלכלי שנגרם לאדם שנפגע בתאונת עבודה מורכב ממספר נזקים, ביניהם אובדן כושר עבודה (קבוע או זמני), הוצאות רפואיות, סבל וכאב, פגיעה נפשית או אובדן הנאות מהחיים. על מנת שתאונה תוכר כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי, יש להוכיח כי בין נסיבות הפגיעה קשורות לעבודה בקשר סיבתי. לאחר שהביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, ניתן גם לתבוע את המעסיק או את מקום העבודה בתביעת נזיקין באמצעות עו"ד נזיקין.

האם כדאי לתבוע גם את ביטוח לאומי וגם את המעסיק?

כדאי לדעת כי במקרים רבים אדם שנפגע בתאונת עבודה והגיש תביעה אחת נגד המוסד לביטוח לאומי ותביעה נוספת כנגד המעסיק לא ייהנה מפיצויים מצטברים. לעתים התגמולים המתקבלים מביטוח לאומי מקוזזים מן הפיצויים שבהם חייב המעסיק, כך שסך הפיצויים המתקבלים בסופו של דבר עלול להיות נמוך ולעתים אף לא כדאי.

לדוגמה, אדם שהוכר בנכה עקב תאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי אשר הגיש תביעת נזיקין נגד מעסיקו עשוי לזכות בפיצויים בגובה מיליון וחצי שקלים, אולם מהם מקוזזים התגמולים שקיבל מביטוח לאומי, כך שהפיצוי הסופי יעמוד בסופו של דבר על עשרות אלפי שקלים בלבד. במקרים קיצוניים יותר יתכן שהקיזוז יהיה משמעותי עד למצב בו לא תיוותר למעסיק כל יתרה לתשלום.

ביטוח לאומי לא הכיר בתאונת עבודה. כדאי לתבוע את המעסיק?

אם הנפגע לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין נסיבות שקשורות לעבודה, והביטוח הלאומי דחה את התביעה ולא הכיר בה כתאונת עבודה – הדבר ישפיע לרעה על הסיכוי לנצח בתביעת פיצויים כנגד המעסיק. לכן מומלץ לבחון האם כדאי להגיש את תביעת הנזיקין כנגד המעסיק עוד בטרם מתחילים את התהליך מול ביטוח לאומי, ובכל מקרה רק אחרי שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה.

במילים אחרות, להתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי יש השפעה מכרעת על התביעה נגד המעסיק. על כן כדאי להתייעץ עם גורמים משפטיים כגון עו"ד נזיקין המנוסה בתביעות כאלה, ולא בגורמים אזרחיים המבטיחים לסייע במיצוי זכויות רפואיות מביטוח לאומי אולם לא לוקחים בחשבון את תביעת הנזיקין כנגד המעסיק.