מוספי הכלכלה הטלוויזיוניים שכולם צריכים להכיר

התקשורת הישראלית נמצאת במוקד של ויכוח פוליטי ארוך שנים, מה שמעיד על כך שהציבור הישראלי מבין את חשיבותה וכוחה של התקשורת. כלב השמירה של הדמוקרטיה הוא גם כלי למסירת ידע אל ההמונים, אל לסמם אותם. בעקבות המחאה החברתית, נדמה שישנה איזו התעוררות תקשורתית, כשמוספים כלכליים וצרכניים צצים כמו פטריות אחרי הגשם. אלה המרכזיים שבהם

אורי לב

המחאה החברתית, שהחלה בקיץ 2011 עם פעולת מחאה של דפני ליף כנגד מצב שוק הדיור בישראל, סחפה אחריה המונים. זמן קצר אחרי שפרצה, המחאה התרחבה לכדי תחומים רבים. העם דרש צדק חברתי וכלכלי בדיור, בגני הילדים, במחירי המזון ובכלל.

דרש, אך האם קיבל?

לזכותה של המחאה אפשר לרשום את הועדה לשינוי חברתי-כלכלי, ועדת טרכטנברג, שמרבית המלצותיה אומצו על ידי הממשלה ואת הועדה להגברת התחרותיות בענף הבנקאות (ועדת זקן), שחלק מהמלצותיה כבר יושמו בחקיקה ומורגשות אצל כולנו. ומה עוד השתנה?

מה שלא יודעים, לא כואב

דומה שהמחאה החברתית הביאה למודעות הציבורית נושאים רבים שעד אז לא עלו על סדר היום של השיח הכלכלי-חברתי בישראל: חלוקת ההון וחלוקת ההכנסות במשק, מדיניות המיסוי, ריכוזיות ומונופולים לעומת תחרות. על-אף המודעות הגוברת, כדי ליצר שינוי דרוש כוח וכוח הוא ידע. האם המחאה החברתית העלתה גם את רמת הידע של הציבור?

ידע פיננסי הוא גורם משמעותי בקביעת מצבו הכלכלי של אדם. מהי ריבית הפריים ומהי ריבית דריבית? מתי נכון לקחת הלוואה ואיזו ריבית לשלם עליה? איך וכיצד להשקיע כסף – באמצעות הבנק או באמצעות בית השקעות? כנראה שהיום, יותר אנשים מן השורה יודעים את התשובות לשאלות הללו מאשר בשנת 2010.

באופן כללי, הצרכנים הישראלים הם בעלי ידע רב יחסית בתחום הכלכלה לעומת עמיתיהם ברחבי העולם. לפי מחקר שערכה חברת השירותים הפיננסיים S&P המבוסס על סקר שנערך בקרב 150 אלף איש ברחבי העולם, ישראל נמצאת במקום הרביעי, עם רמת אוריינות פיננסית גבוהה באופן יחסי, של 68%. המחקר של S&P בדק את רמת האוריינות הפיננסית על ידי שקלול בין מספר פרמטרים: מודעות, ידע, דעות והבנה בתחום הפיננסי, כולל מיומנויות, מוטיבציה וביטחון הנחוצים לקבלת החלטות פיננסיות מושכלות.

במטרה לדאוג לכך שרמת האוריינות הפיננסית בישראל תגדל, הוקמה במשרד האוצר מחלקה לחינוך פיננסי כשנה לאחר פרוץ המחאה החברתית. המחלקה הקימה את אתר האינטרנט "האוצר שלי", העוסק בהתנהלות פיננסית לפי שלבי החיים ויזמה פיילוט של לימודי חינוך פיננסי המתקיים בכ-150 בתי ספר ברחבי הארץ.

עבור מי שימי החינוך הממלכתי שלו מאחוריו נוצרו שלל תכניות טלוויזיה ומוספים בנושאי כלכלה וצרכנות. הציבור צמא לידע, והתקשורת מבקשת לספק אותו.

אחת התכניות הוותיקות, שאף הקדימה את גלי המחאה, היא "תכנית חיסכון" של ערוץ 2, המשודרת מדי יום ב-19:30, החל מ-2007. התכנית, בהגשת קרן מרציאנו וגדעון אוקו עוסקת היא מגזין אקטואליה הדן בשאלות מעולם הכלכלה, כלכלת המשפחה, הפוליטיקה, הבריאות, דרך חיים, התזונה, הצרכנות ועוד. בתכנית ישנם מספר פינות של אנשי מקצוע מתחומים שונים שדנים עם המנחה על אירועי היום. חביבת הקהל היא הפינה הקבועה "שווה בדיקה" בהגשת מנחם הורביץ, העוסקת בנושאי צרכנות ועורכת השוואת מחירים ותנאים של שירותים שונים.

"לילה כלכלי" של ערוץ 10 אף היא מוותיקות הז'אנר ונולדה ב-2009 כתכנית אקטואליה לילית יומית. התכנית עסקה בתחילה בנושאי כלכלה ובהמשך הרחיבה את תחומי הסיקור לצרכנות, רכב, תרבות וכו'. במסגרת התכנית, פאנל פרשנים כלכליים דן בנושאים שעל סדר היום. את התכנית יצר והגיש עד אמצע 2013 שרון גל, שנמנה עם אנשי התקשורת המעטים שמתחו ביקורת על אופיה של המחאה החברתית של 2011. בהמשך החליפו זמנית דב גילהר, וכיום מגיש אותה גדי סוקניק.

בקיץ 2013, שנתיים מפרוץ המחאה, במקביל לשידור "לילה כלכלי", העלה ערוץ 10 לאוויר את "הכל כלול" תכנית צרכנות יומית העוסקתהכל כלול - צילום מסך מיוטיוב
בנושאים צרכנים, בעוולות ובחשיפת שחיתויות ציבוריות. את התכנית, יצרה והגישה סיון כהן יחד עם נגה ניר-נאמן, על רקע מצוקת סבתה, ירושלמית בת 80, שנתקלה בקשיים בסבך הבירוקרטיות של משרדי הממשלה, חברות התקשורת וחברות הסלולר.היום מגישה אותה טליה פלד-קינן. התכנית הפתיעה בנתוני הרייטינג שלה ובתחילת 2015 זכתה לרייטינג ממוצע של 5.3% ואף זיכתה את שתי מגישותיה באות המופת של עמותת אומ"ץ לשנת 2015, על עבודתן העיתונאית במסגרת התכנית.

אם חשתם בירידה בסכומי חשבונות המים שלכם, תוכלו להודות לכהן וניר-נאמן על הקמפיין שנערך במסגרת התכנית נגד מחיר המים ותאגידי המים בישראל, שהביא להוזלה של 25% בתעריפי המים. התכנית הובילה גם קמפיין לשינוי שיטת חישוב הארנונה וחשפה התנהלות בעייתית בחברת הכבלים "הוט" שהביאה להשתת קנס חסר תקדים של משרד התקשורת על החברה. התכנית גם מסייעת לאזרחים בישראל, ונלחמת עבורם במקרים בהם לא מצאו מענה מול הממסד וחברות מסחריות שונות.

במהלך 2014, ערוץ 10 הוסיף למהדורת החדשות שלו את מוסף "אנליסט", שהוא מוסף כלכלי בהגשת הכתב הכלכלי של חדשות הערוץ, מתן חודורוב. המוסף מטרתו לחשוף שיטות כלכליות נסתרות מהעין הפוגעות בצרכנים הישראליים והוא עוסק בתחומי נדל"ן, פיננסים, אנרגיה, בנקאות וצרכנות מתקדמת, מתוך כוונה להנגיש את המידע לצופים.

הצעיר שבחבורה הוא "ברקוד", מוסף צרכנות שהתווסף למהדורה המרכזית של חדשות 10 במרץ 2015. המוסף החדש, בהגשת נגה ניר-נאמן, משודר פעמיים בשבוע ועוסק בסוגיות שעל סדר היום, עורך סקרי שוק ותחקירים, משווה מחירים ובודק האותיות הקטנות בענייני צרכנות. הערוץ רואה במוסף חלק משלים למוסף הכלכלי "אנליסט", שמתמקד בעיקר בבעיות מאקרו-כלכליות במשק.

עבור הצרכנים הישראליים, הנגשת המידע הפיננסי והכלכלי באמצעי התקשורת הוא אמצעי חשוב בהעמקת ההבנה של תחומים אלה שתוביל, בסופו של דבר, לעיצוב צרכנים חכמים, מושכלים ואחראיים. התקשורת הישראלית זיהתה את הצורך ומציעה מגוון רחב של מוספים כלכליים שחשוב להכיר.