רכישת רכב היא תיק כלכלי לא קטן, אבל יש אפשרויות מימון שונות שהופכות את הקנייה לאפשרית בהחלט. כל הדרכים לממן את הרכב החדש בלי להתרושש
רכישת רכב היא הוצאה ולא השקעה. ערכו של הרכב יהיה גבוה ביותר ברגע שקנית אותו. משם, הוא הולך ומאבד מערכו. בעולם הכלכלי של היום, מדובר ברכישה בעייתית עבור רבים. עד לפני כמה שנים הליסינג העיקרי בשוק היה ליסינג תפעולי שהיה בשימוש בעיקר כרכב צמוד ממקום העבודה. מי שקיבל רכב בליסינג תפעולי זכה גם להטבת מס נדיבה. עם הזמן, ועם שינוי שיטת המיסוי על ליסינג תפעולי, נאלצו חברות הליסינג לשנות כיוון, והחלו להיכנס באופן הדרגתי לשוק הרכב החדש והמשומש. הן רכשו מהיבואנים כמויות גדולות של רכבים, חלקם עבור ליסינג וחלקם למכירה כ"רכבי יד ראשונה 0 ק"מ". מכיוון שהרכבים נקנו בהנחה משמעותית, חברות הליסינג מכרו אותם בהנחה כזו כך שמחירם היה, לעיתים קרובות, זול יותר מאשר אצל היבואן הרשמי. החיסרון, מבחינת הלקוח הפרטי, היה שברישיון הרכב מצוין כי הוא נמכר מליסינג ולכן הוא מתומחר בכ-10% פחות כרכב יד שניה.
אחרי שחברות הליסינג החלו לפעול כשחקניות בשוק המכירה של הרכבים החדשים, הן יצרו מודלים שונים של רכישת ומימון רכב חדש עבור הקהל הרחב (בניגוד לחברות מסחריות).
לפני שנמנה את כל אפשרויות הרכישה השונות, נסייג: לא תמצאו כאן פתרון חד משמעי. שיטות הרכישה שונות זו מזו ולכל אחד תתאים שיטה אחרת.
- מימון מלא: הלוואה בשיעור מחירו של הרכב כולו. לרוב, תקופת ההחזר תהיה בת שלוש עד חמש שנים. מטבע הדברים, תקופת ההחזר הארוכה וגובה ההלוואה בדרך כלל גוררים גם ריבית, על-פי מאפייני העסקה ומדיניות החברה שנותנת את ההלוואה. תנאי ההלוואה משתנים בין הבנקים, חברות האשראי וחברות הליסינג לכן כדאי לדעת את סוג הרכב וגובה ההלוואה הנדרשת כשבאים לבקשת ההלוואה, ולעמוד על המקח.
- ליסינג מימוני: שיטה הידועה גם בשם 'חכירה', ומאפשרת לכל אחד, כמעט, להגיע לרכב חדש באמצעות פריסה נוחה של תשלומים. הסכם החכירה נעשה ישירות מול חברת הליסינג ולא מול הבנק, מה שמונע ניצול משמעותי של מסגרת האשראי. בדומה לעיסקאות טרייד-אין, ישנה אפשרות להפסיק את העיסקה לאחר פרק זמן שנקבע מראש, ואז להחליט האם להחזיר את הרכב ולהתחיל עיסקה חדשה עם רכב חדש, או להחזיר את הרכב לחברה ולהפסיק את העיסקה. כמובן, ניתן להמשיך לרכוש את הרכב בתשלומים או לשלם את היתרה שנקבעה מראש.
- ליסינג תפעולי: שיטה המזוהה בעיקר עם חברות המחזיקות ציי רכב לטובת עובדיהן מכיוון שזוהי דרך טובה להוצאה מוכרת. דרך זו מיטיבה פחות עם הצרכן הפרטי עקב עלויות שוטפות גבוהות יחסית לעיסקאות האחרות. היתרון בשיטה זו הוא שקט נפשי מוחלט, החברה אוספת את האוטו בכל מצב של תקלה, טיפול או טסט, ותחזיר אותו שטוף ומתודלק. מבחינת עובד בחברה, זהו שקט נפשי שקשה להיפרד ממנו.
- טרייד-אין: שיטה שמתאימה למי שכבר מחזיק ברשותו רכב. בדרך זו הרכב עצמו יכול לשמש כמקדמה, ואת היתרה פורסים לתשלומים נוחים. אפשר גם להוסיף סכום שיקטין את כמות התשלומים. יתרונותיה של שיטת מימון זו מגוונים: לא צריך לפרסם מודעת מכירה ולחפש קונים, וגם במעמד הקנייה נחסך זמן רב מכיוון שעצם הכנסת הרכב הישן לעיסקה "מוזילה" את שאר העיסקה.
- כונס נכסים / מכרז משטרתי: דרך יצירתית יותר לחסוך ברכישת הרכב. יש לציין שזוהי דרך שממש לא מתאימה לכל אחד וחלק מהותי מהרכישה קשור במאבקים עם סוחרי רכב, ציידי מציאות ובירוקרטיה רבה באופן יחסי.
היתרון טמון כמובן במחיר. זוהי לא שיטה שמומלץ לקנות דרכה את הרכב המשפחתי שלכם, אך זוהי אלטרנטיבה מעניינת למי שמחפש רכבי "עבודה" כגון ג'יפים או טנדרים, ורצוי להגיע למגרשים עם עוד אדם הבקיא בבדיקת רכבים. כמו כן, קניית הרכב הינה "כמו שהוא". רכבים משטרתיים אומנם עוברים בדיקה יסודית, אך לרוב מגיעים ללא טסט או אגרה משולמת, ויש לקחת בחשבון תיקונים.
בנוסף, ישנן הוצאות לרכישה דרך מכרזים, אותם עליכם לברר לפני הרכישה כדי להימנע מהפתעות. שוב, זוהי דרך מעט הרפתקנית הטומנת בחובה סיכונים, אך גם טומנת בחובה אפשרות לרכישת 'מציאה'.
אמנם לכל כל השיטות מתאימות לכל אחד ואחת, אבל מה שדווקא כן חשוב לכולם הוא שלפני הכניסה לאולמות התצוגה והמגרשים כבר תדעו מהו סוג הרכב אותו אתם רוצים. לא חייבים לדעת במדוייק, אבל כדאי לבוא ממוקדים על לא יותר משניים או שלושה דגמים, ולדעת על מה אתם מוכנים להתפשר ועל מה לא תוותרו בשום אופן. הידיעה תמקד אתכם ותקצר את תהליך החיפוש עצמו וכמו שיודע כל מי שאי-פעם קנה רכב – זה תהליך שיכול להיות מעיק ויקר, אז עדיף לעשות כל מה שיכול להפוך אותו לקצר וזול.