אתם מנהלים אורח חיים כשל "ידועים בציבור" מהסיבות שלכם. אינכם רוצים למסד את הקשר ולהעניק לו את הכותרת המיותרת מבחינתכם, של זוג נשוי- זה בסדר.
אינכם מעוניינים או רואים צורך לעבור דרך הרבנות – זה בסדר. אתם גם לא מעוניינים לטרוח לטוס למדינה אחרת, ולהינשא שם בנישואין אזרחיים- זה מובן ובסדר. גם בנישואים רפורמיים לא חשקה נפשכם – גם זה מובן ובסדר.
תחיו את חיי הזוגיות שלכם כטוב בעיניכם. ממילא, הסטטוס הזה של "ידועים בציבור", מוכר בארץ. אמנם אין רישום בתעודת הזהות של הסטטוס הזה, בדומה ל"נשוי" או "גרוש" או "אלמן", אבל חוקים רבים בישראל, למעשה רוב החוקים, "השייכים לזוגות נשואים", וביניהם חוקים סוציאליים שונים, המעניקים הטבות לבני זוג, חלים על ידועים בציבור, בדיוק כפי שהם חלים על זוגות נשואים.
אמרנו "רוב החוקים" אך למעט אחד. למעט חוק, שהוא אולי החשוב מבין כל החוקים האחרים, והרלבנטי ביותר לכל מי שחי בזוגיות ( בני זוג מאותו המין, ידועים בציבור, נשואים ), דווקא הוא לא חל עליכם, חברי הידועים בציבור. הכוונה היא כמובן לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 ( להלן: "החוק" ).
החוק מסדיר מספר עניינים, שהרלבנטיים לעניינינו הם חלוקת רכוש לעת פרידה. וכיוון שעליכם החוק לא חל- אין לכם כלי מנחה, מסגרת נורמטיבית כלשהי, הוראת דין כלשהי, שיעשו סדר בכאוס, בבלגאן של הפרידה, בייחוד במקרה שהיא נעשית בנסיבות עכורות. נסיבות שבהן אין הידברות. נסיבות שבהן יש יריבות, כעס, קינאה או סתם זוויות ראיה שונות. ( יש אמנם פסקי דין, אבל הם רק מגבירים את הבלבול, ואינם נותנים פתרון מחייב ).
ברשותכם, אדגיש ואדגים:
במהלך שנות הזוגיות כ"ידועים בציבור", קיבל אחד מכם ירושה ממשפחתו. כעבור זמן מה נפרדתם. אילו היה חל עליכם החוק, התשובה הייתה ברורה וללא עוררין: מי שקיבל את הירושה- יוצא אתה. היא שלו. רק שלו. לבן הזוג האחר אין בזה כלום. לא חצי, לא שליש. כלום. אבל לגביכם, אתם ידועים בציבור, החוק לא חל, ולכן העניין פתוח. פתוח למה? לתביעות של בן הזוג האחר. האם הוא יוכל לזכות? בנסיבות מסוימות, כן. האם זו הייתה כוונתכם? לא. האם זו הייתה כוונת ההורים שלכם, כשהורישו לכם ( עם דגש על "לכם", ולא לאף אחד אחר )? לא.
ומה על רכוש שהיה כבר לאחד מכם, אפילו עוד מלפני הקשר? האם במקרה של פרידה, בן הזוג האחר, שהדירה מעולם לא הייתה שלו, יוכל "לנגוס" בה? לכאורה כן, למה לא לנסות? האם אתם מעוניינים להשאיר מצב כזה פתוח?
ומה על הצבירות הסוציאליות שלכם, ממקומות העבודה? האם בפרידה- הן "חצי חצי"? או שכל אחד יוצא עם שלו?
ומה על מתנות שנתקבלו מהמשפחות שלכם, במהלך שנות הזוגיות שלכם כ "ידועים בציבור"? האם הן מתחלקות? האם בן הזוג שקיבל מתנה, יאבד בפרידה חלק ממנה? הוא היה מעוניין שזה יקרה? האם משפחתו, שנתנה את המתנות, הייתה נותנת אותן אילו ידעה שהן יזלגו לבן הזוג האחר?
לכן, כדי להסדיר את כל האמור לעיל, אתם חייבים לעשות את זה כעת, כשיש עדיין הידברות חברית ביניכם. "תקפצו למים", ותעשו בהקדם הסכם ממון, הסכם בין ידועים בציבור, הסכם בין בני זוג ידועים בציבור, תקראו לזה איך שתרצו- אבל תסדירו את הנושאים האלו והאחרים בהקדם.
תבחרו לכם עורך דין הסכם ממון, שזו המומחיות שלו, ויפה שעה אחת קודם. תשמחו שנתקלתם במאמר חד משמעי כזה כעת.
המאמר נכתב על ידי עו"ד ונוטריון אורי גנור, בעל המשרד היחיד בישראל המתמחה באופן בלעדי בהסכמי ממון בין בני זוג, וצוואות.