האם טכנולוגיה היא המנצחת הגדולה? בואו נדבר על רגולציה!
בעולם שבו טכנולוגיה מתקדמת בקצב האור, אחת השאלות המרכזיות שצפות היא: מה עושים עם כל הכוח הזה? טוב, כמובן שהתשובה לא פשוטה, וזו הסיבה שאנחנו כאן! רגולציה בתחום הטכנולוגיה הינה אחד הנושאים החמים ביותר בשנים האחרונות, ואפשר לומר שגם בלא מעט השנים שיבואו. אם נדמיין את עולם הטכנולוגיה כארמון, הרגולציה היא השומר בשער, שאחראי לוודא שהכול נשאר בטוח ומסודר, אלא אם כן אתם מתכוונים לחגוג במסיבה פרטית לְלא כרטיס כניסה!
מהי רגולציה בכמה מספרים?
לא משנה לאן נכשלים להסתכל, תמצאו אינספור מחקרים, נתונים ודיווחים משתנים המצביעים על תהליך של טרנספורמציה עולמית. כמה נתונים שיכולים להרתיח את הדם בורידים הם:
- יותר מ-65% מהמדינות יישמו רגולציות חדשות לעוסקת ב-AI בשנת 2022.
- כמעט 80% מהחברות טכנולוגיה הגדולות מדווחות על עלייה של יותר מ-30% בהוצאות משפטיות כדי לעמוד בדרישות הרגולציה.
- ההערכות הן כי המערכת המנהלית החדשה בתחום הפרטיות תעלה למדינות למעלה מ-100 מיליארד דולר בשנה.
למה כל כך חשוב להבין את הנושא?
כמו שכולם יודעים, הכוח מביא אחריו אחריות. עם עלייתו של הידע בין אם מדובר ב-AI, מתודולוגיות של ניתוח נתונים או קיימות דיגיטלית,יש צורך ברגולציה שתשמור על הגבולות ותוודא שאף אחד לא יחרוג אחורה. זה המקום שבו נכנסים עורכי הדין, שתפקידם לא רק להתווכח במגרש המשפטי אלא גם לייעץ ולהדריך. בואו נדבר על כמה מהצרכים הבסיסיים:
- שקיפות: מצד אחד של שולחן העבודה יש את החדשנות, ומצד השני – הפיקוח. רגולציה טובה מאפשרת לצלוח את הדרך הזו על ידי הבהרת כללי המשחק.
- אחריות: בואו נגדיר את המושג לפני שבאמת נתחיל לשחק. כל יוזמה חדשה צריכה להיות אמינה, ואי לכך יש להפעיל רגולציה שתשמור על האפסנאות.
- בטיחות: תארו לעצמכם מה קורה כשחברה טכנולוגית משיקה את הדור הבא של טכנולוגיית הרכב האוטונומיים בלי לבדוק את כל פרטי הבטיחות. תתי-נושאים כמו חקירת תקלות יהיו בעייתיים.
הרגולציה שנוגעת לכולנו – פיקוח על פרטיות המידע!
שנת 2021 הייתה שנה מרגשת בכל הנוגע לפרטיות המידע. מפיץ המידע הנפוץ ביותר של 2020, האו"ם, פנה להטיל רגולציה חוצה גבולות על ענקיות הטכנולוגיה. השפעות הדאגות כוללניות – מההתחייבות להבטיח הגנת המידע האישית של המשתמשים ועד הצורך הציבורי בהרביץ מחדש אבדן פרטי!
מה זה GDPR ומה הוא משנה?
כולם מדברים על GDPR כאילו הוא היה הסטייליסט החדש בשכונה. אבל מה זה באמת אומר? זהו רגולציה אירופאי שיצא בשנת 2018, שמטרתו להגן על פרטיות המשתמשים בצורה חסרת תקדים. מה זה כולל? קנס של עד 4% מההכנסות הכלליות על אי_עמידה בדרישות.
אבל למי שבונה על טיול באירופה – הכפתור הזה לא נסגר שם. משפך של כללים כמו ההגנה על פרטיות המשתמשים התפשטו ישירות לעבר הגדולות ממערב. אז בעצם אם לחשוב על זה כסכנת המוות שמאיימת על אינטואיציה עסקית, אנחנו מדברים על מינימום 4% מהמכירות שאותם עסקים פשוט לא יראו!
האם רגולציה יכולה להכות את החדשנות?
כולנו יודעים את הפרדוקס – האם יצרנו חוקים כדי למנוע בעיות, או שמא הם מקשים עלינו לפתח טכנולוגיה חדשה? בואו נתחיל לשאול שאלות חשובות:
שאלות ונשאלות:
- מה קורה עם המגבלות המשפטיות? אם הרגולציה קובעת חוקים מגבילים על פיתוחים חדשים, איך נדע לנקוט צעדים חדשים וחדשניים?
- האם יגרום לתחרות לא בריאה? בעוד מוצר חדש לא יכול להיות משווק יותר זמן עם ההגבלות, חברות קטנות ונשיאות יאבדו פוטנציאל לעסקאות.
- למה לא תמיד רגולציה היא הפתרון? אין ספק שלפעמים הרגולציה אינה נדרשת. טכנולוגיות שמתפתחות בקצב זה קשות לצפות וכך לא תמיד יישאר מקום להתפתחות גם אם יהיו הבהרות.
אז מה יש לצפות בעתיד?
הכוח המניע של אנושות הוא שילוב של חדשנות ורגולציה. ככל שנפוץ את עקרון הרגולציה, נראה יותר ויותר חברות נושאות בעול הכבד של החוקים. עם זאת, בשורה התחתונה – אין צורך להילחם מפני רגולציה, יש לקוות ולהפוך אותה למניע לשינוי ולצמיחה.
העולם הטכנולוגי מתעקש לעיתים קרובות להיות כמותו – להציף בכל מצב חדש, חדשנות עולה לא על כזה שלא מעוגן ברגולציה. ובאמת, מי מאיתנו רוצה לחיות בחברה בה אלגוריתמים מתמודדים ללא גב