הנצחיים 2: האם נוכל לשפר את כל מה שעשינו עד כה?
אז, מה יש לנו כאן? "הנצחיים 2" – הסרט שכולנו חיכינו לו בשקיקה, כמו ילדה קטנה שממתינה לממתק יום ההולדת שלה. ועוד לפני שראיתי את הסרט, כבר הייתה לי תחושת בטן של "אוי לא, מה עשינו?" למה? כי הפעם, אף אחד לא התכוון לבצע ניסיונות לשפר את מה שכבר לא עבד כל כך טוב בסרט הראשון. ובכן, השאלה היא: האם זה באמת היה הכיוון הנכון?
ההצגה הכושלת של אלים – סיפורם של הנצחיים
קשה להיכנס לדיון על "הנצחיים 2" מבלי להבהיר שהסרט הראשון קיבל תגובות מעורבות – חלק מהצופים התלהבו, אחרים התאכזבו עד מאוד, ואחרים פשוט שיחקו אותה "כמו שיודעים".
מיהו הנצחי?
אז מי הם הנצחיים בעצם? הם כמעט כמו הפמליה של רוקי בצורת עלים-אדומים, נעים בין פעולה לתחושה של ניתוק רגשי – ושיש להם יותר כוחות ממה שנראה ביום הראשון של בסגנון "סופרמן ויתרו על הכוח ביום שני".
העלילה שראויה לפסל
- האם כדאי לדלג על התחילාව?
- איך הקרבה של הדמויות מכתיבה את קו העלילה?
- האם משם אפשר לשפר את סרטי ההמשך?
כמו בתחנת רכבת חבולה, "הנצחיים 2" מעלה לא מעט תהיות. ככל שהשאלות נוגעות בטבע הקולנועי, יש גם הרבה כותרות מדיה שמתקשרות למחתגובות הצופים. התהיות הולכות ומתרבות, ובסופו של דבר, כמו כל סרט שמציג דמויות מוכרות, גם כאן התשובות לא בהכרח משקפות את החשיבות שלהן.
כמה מומלצים יש באוניברסיטת הנצחיים?
ואם הראיתם את הסרט, בטח התישהו כמה פעמים על "אוניברסיטת הנצחיים", או יותר נכון, כמוסד אקדמי להזייתה של עלילת על מסורבלת. מאוד קשה להתעלם מהמקום שבו יש עשרות קרדיטים על המסך (כמו נגנים בסרונה), אך ברקע שואלים את עצמם: האם זה באמת קרה?
אם משפט היה מתאר את זה
נכון, במקרה הזה משפטים כמו "ברדק על סטרואידים" או "גרסה משודרגת של סרט חינם" זורמים קל יותר על הלשון. ועם כל הכבוד לעלילה, השאלה החשובה היא – איפה האקשן?
שאלות נפוצות: מה עושים כשלא אוהבים סרט?
- ש: מה לעשות אם אני לא אוהב סרט?
- ת: פשוט תגיד לחבריך על זה לפני שתסכימו לצפות בו.
- ש: האם יש שינוי בלו"ז של צוות הכוכבים?
- ת: בהחלט! אבל איך אפשר לקחת את זה ברצינות כשאתה מתעניין במטרות ההצלחה הבאות?
- ש: האם הסרט צריך בהכרח להיות מחדש מעניין?
- ת: אם אתם לא מבינים את החיבור בין תת-קבוצות, אולי כדאי לשכוח מהפרסום.
- ש: איך אפשר לדעת מראש מה כדאי לראות?
- ת: פשוט תעקבו אחרי הטרנדים שהולכים ברשת.
שתיים זה זוג: אלמנטים שנשכחו בדרך
בין אם זה הדיאלוגים החוזרים ובין אם סלסולי המילה "שוב" שנראה כאילו חזרו בצמדים, יש לשאלה הזו מקום זכות קיום: תוך כדי שהחלו לחגוג שוב את ה"נצחיים", האם למישהו באמת אכפת?
והגיע הזמן שנסתכל על זה בלי מסיכות: הסרטים שמדברים על עצמם הם המיוחדים.
סיכום: האם אנחנו באמת נזכור את זה?
נראה כי "הנצחיים 2" מציע אנרגיה וכח, אבל השאלה היא – האם זה מה שאמרנו בסוף הסרט הראשון? במילים אחרות, התשובות עשויות לשכוח כמו שס לנו בפסטיבל ססים, אך אם יש דבר אחד שנוכל להסכים עליו, זה ש"הנצחיים" לא עובר, הוא עדיין נמצא כאן – בבטן הרכה של עולם הקולנוע.
ולסיום, אמנם "הנצחיים 2" לא חידש הרבה, אם בכלל, אבל מה שבטוח – חוויותינו בסרט הזה זורמות כמו שיחת קפה עם חברים. אנחנו לא באמת יודעים מה יהיה עוד, וזו בדיוק הדרך שלנו להיות חלק מהשיחה.