כשחירות הדיבור פוגשת את החוק: כל מה שצריך לדעת על חוק לשון הרע
אחד הדברים המרתקים ביותר בעולם המשפט הוא חוק לשון הרע. אפשר לחשוב על זה כמו על הרמזור של הפולמוסים – מצד אחד, הוא מכניס סדר וחוק, ומצד שני, לפעמים הוא פשוט מפריע לנו להיכנס למכונית ולצאת לסיבוב חופשי על הכביש. כאן נכנסים לתמונה כל מיני שאלות: מתי נחשבת אמירה ללשון הרע? מה ההבדל בין דיבור חופשי לעלבון? והאם החוק מגן באמת על המפנים את האצבע או שלאנשים יש חופש ביטוי מטורף?
מה זה בדיוק לשון הרע?
לשון הרע, נכון לעכשיו, היא בעצם גזר דין שיצא על פי החוק כדי להילחם כנגד אמירות שקריות שנועדו לפגוע בכבודו של אדם. זה יכול להיות פשוט כמו “הדבר הזה לא באמת יודע לייצר פיצה” או מורכב יותר, כמו “הלקוח הזה הוא בעצם מרגל מסוכן”. באופן כללי, אם יש סיכוי שהאמירה שלך תגרום נזק למישהו, כדאי לך לחשוב פעמיים לפני שאתה משחרר מבצע חופשי על המסך:
- מה ההשפעה? – האם זה מעלה את הדירוג של המוצר שאני מפרסם או מוריד אותו?
- מי המערכת? – מי שומע את האמירה שלי ומהו יחסו לאדם המדובר?
- האם יש לי הוכחות? – האם הכל אחד לאחד או שיש חיוך מעל פני השטח?
אז עד כמה זה נפוץ?
שאלו את עצמכם, כמה פעמים בדיון עם חברים על מופעי טלוויזיה דיברתם על השחקן ההוא שמרגיש לכם “לא אמין”? כמה פעמים הבעתם דעה על עסק מקומי שבאמת לא עמד בציפיות? אם תהיתם אם יש סיכוי שהאמירה שלכם תביא לתביעה על לשון הרע, אז אתם לא לבד. בפועל, תלונות על לשון הרע רצות בכל מקום, עד שכבר ישנם יותר עורכי דין שמתמחים בתחום מאשר פיצות שמעולם לא אכלתם!
האם החובה עליכם להוכיח את טענותיכם?
ובכן, המצב הוא כזה: אם אתם משתמשים במילה "שקר" בהקשר של אמירה אודות אדם אחר, אז רק אתם מצאתם את עצמכם בצד הלא נכון של החוק. הסיבה? החוק מחייב את הנפגע להוכיח את הפגיעה שנגרמה לו. זאת אומרת, בואו ננסה לדמיין את זה:
- דמיינו: אמרתם שיש לכם חבר שהוא שקרן. חבר לא מרוצה החליט להגיש תביעה.
- ההתמודדות: האם הוא יכול להוכיח כי ההגדרה שלכם כ"שקרן" פגעה בו?
- סביר להניח: שהשופט בהחלט יתקשה להבחין בין השנאה האישית שלכם לביטוי האישי.
אילו הגנות לכם יש?
לא הכל עגום בעולם דיבור החופש. ישנם כמה חלונות מוצלחים שיכולים להוציא אתכם מכל צרה:
- אמת: אם האמירה שלכם היא אמת מוחלטת – שפטו לפי העובדות, ולא לפי המעגלים שסובבים – אתם יכולים להיות בטוחים!
- עניין ציבורי: אם אתם מדברים על נושא שמטריד את הציבור, אפילו לא זהקו על הרעיון שלכם משלב הראשון.
- חסינות: אנשי ציבור מחזיקים בחסינות מסוימת לאמירות שיכולות להיחשב כבלתי יכולות.
שאלות ותשובות
ש: האם אני יכול לתבוע את מישהו על לשון הרע על דברי תהילה שלי?
ת: בהחלט, בתנאי שאתה יכול להוכיח שהדברים שנאמרו הובילו לנזק כלשהו.
ש: מה קורה אם אני מפרסם בפייסבוק משהו נגד אדם?
ת: אותו עקרון חל – כל מה שנחשב כמלחמה על כבוד יכול להתפרש כאמור על ידי החוק.
ש: האם זה נכון שאי-נודע מביא לעיתים לתוצאה טובה?
ת: בהחלט! בתור משפט מעניין, לעיתים השדות המוצלחים ביותר הם כאלה שלא ניגשים אליהם.
ש: האם יש מקרים שבהם אני בהחלט חופשי לבעוט בשפה שלי?
ת: כן! בתנאים מסוימים, אם זה נוגע לדבר שחשוב לכם, תוך שיקולי דעת ברורים.
ש: מה יקרה אם אני מניח שהאמירה שלי היא סתם בדיחה?
ת: התייחסות – הנחיות הומוריסטיות לא תמיד מחזיקות את המשקל המיוחד שאתם חושבים.
לסיכום: הדיאלוג המורכב בין חירות וחוק
חוק לשון הרע הוא לדעתי כמו ריקוד צפוף בעיניים – קשה לדעת מתי זה הדקויות ומתי זה השפתיים שמדברות מהנשמה. גם אם לחוק יש את האפקטים שלו, ברור שהשיח סביבו בלי סופי ומעורר לא מעט תשובות מטרידות: האם אתה מוכן לקחת את הסיכון? תחשוב פעמיים על האמירה הבאה שברצונך לשחרר אל עולם האינטרנט! החופש הוא שלך – אבל עם חופש באות גם אחריות.