אחד הרגעים הכי משמעותיים וחשובים בחייו של יזם, ממציא או מפתח, זה הרגע בו הוא מגלה שהצליח להמציא דבר שלא היה קיים קודם לכן, דבר שאיש לא המציא לפניו.
זה הרגע בו הוא מבין שהמציא פטנט ייחודי, יוצא דופן, שישרת לא רק אותו אלא גם רבים אחרים.
כל תחום בחיינו הוא על פטנטים, למעשה אם רוצים, אפשר לומר שהקידמה האנושית מתבססת על כך שאנחנו ממציאים דברים חדשים, המצאות שעל בסיסים ניתן לפתח ולייצר כלים וציוד, מכונות ומכשירים, תרופות וכל דבר אחר.
אותו פטנט שמהווה הרבה פעמים את הגורם הראשוני או הגורם המקדם של ייצור מוצר מסוים, יהווה בעתיד כלי ואפשרות לפתח מוצרים אחרים, וכן פטנטים נוספים.
מעבר לעובדה שיש ערך משמעותי בתהליך של פיתוח וקידמה, הרי שיש לפטנטים גם ערך כלכלי מאוד גדול. כל אדם שממציא פטנט יכול לבצע תהליך רישום, על מנת שהוא יהיה רשום על שמו.
מה שימנע מאחרים להשתמש בו ללא אישורו ומבלי שישלמו לו על כך.
נקודה זו דורשת הסבר משני היבטים. היבט ראשון למה קיים הנוהל הזה.
הסיבה היא מאוד פשוטה, אם לא יתאפשר ליזם או לממציא (כולל אם מדובר בחברות או מוסדות אקדמיים) לרשום את הפטנט על שמם ולהרוויח עליו כסף, אז לא תהיה להם מוטיבציה לנסות ולהמציא דברים.
חלק מהרעיון הוא שאנשים ירצו לעשות את זה ויהיו מוכנים להשקיע בכך מהזמן ומהכסף שלהם. בכך למעשה מגנים על זכויות הקניין של מפתח וממציא הפטנט.
היבט שני שצריך להתייחס אליו הוא, כמה זמן הפטנט רשום על שמם. התשובה משתנה בהתאם למדינה ובהתאם לסוג הפטנט. ברוב המקרים מדובר על עשרים שנה.
הסיבה שמדובר בתקופת זמן מוגבלת היא, על מנת לאפשר לאחרים להשתמש בפטנט בצורה חופשית, על מנת שהם יוכלו לייצר על בסיסו דברים חדשים.
כמה עולה לרשום פטנט
על מנת לרשום פטנט באופן חוקי, עלינו לבצע תהליך מסוים. התהליך הזה כרוך בעלויות מסוימות וכן בזמן. בחלק זה של המאמר, אנחנו נסביר במה כרוכות העלויות וכן כיצד הוא מתבצע בפועל.
לפני שנתחיל, נציין אי אפשר להעריך במדויק מראש מה הן בדיוק העלויות, תוך כדי התהליך הן מתבררות. עם זאת כן אפשר להעריך אומדנים כלליים, בסיסיים לעלויות של רישום פטנט.
יש מספר סיבות מדוע לא ניתן להעריך בצורה מדויקת את העלויות, ראשית, כל פטנט מחייב צורה שונה של תהליך רישום, שנית, בכל מדינה זה מתנהל אחרת ומכאן שגם העלויות הן שונות.
על מה אנחנו אמורים לשלם כסף
בשביל לרשום פטנט, עלינו לעבור תהליך מסוים. השלבים העיקריים שלו הם:
ראשית, בדיקה האם כבר קיים פטנט מהסוג שלנו, האם יש פטנטים דומים (גם אם לא במאה אחוז, אז קרוב לכך).
במידה ויש, אז מן הסתם אנחנו לא יכולים לרשום את הפטנט שלנו, ויתרה מזו, כפי שציינו קודם לכן, אם הפטנט עדיין מוגן, אנחנו גם לא יכולים להשתמש במה שאנחנו לכאורה המצאנו.
שנית, אנחנו צריכים לבצע עריכה של סוג הפטנט, מה הוא בדיוק עושה, כיצד הוא יכול לעזור, מה הייחודיות שלו, במה הוא שונה ממוצרים או פונקציות דומות.
שלישית, עלינו להציג את הפטנט, כולל מבחנים מסוימים שעלינו לערוך בשביל להוכיח את דרך עבודתו ושהוא אכן עבודה בצורה סדירה.
כל זה כרוך בעלויות, מן הסתם, ומעבר לכך, הרי שעלינו גם לשלם על עצם זה שאנחנו מגישים בקשה לרישום פטנט, ובהמשך נידרש לשלם אגרות שנתיות בעלויות שונות על חידוש הפטנט.
אם לא נשלם את האגרה, אנחנו עלולים לאבד את הבלעדיות עליו.
מה האופציות שעומדות בפנינו לרישום פטנט
כל יזם או ממציא ישראלי, יכול לרשום את הפטנט שלו בשלושה צורות שונות.
דרך אחת, היא לרשום את הפטנט אך ורק בישראל. זה יעלה עשרות אלפי שקלים, אך זה יספק בלעדיות על הפטנט רק בישראל.
מאחר ומדובר בשוק קטן יחסית, אי אפשר להרוויח מזה יותר מדי ולכן זה לא אופטימאלי.
דרך שנייה, היא לרשום את הפטנט במדינות אחרות שחתומות על אמנת PCT, מדובר על רישום לפטנט מלא, וזה כבר מאפשר לשמור על בלעדיות על הפטנט במדינות רבות. מדובר ברישום שעולה למעלה מ-100 אלף שקל.
דרך שלישית, לבצע רישום פרוביזורי בארצות הברית, וכאן מדובר על רישום שעולה עשרות אלפי שקלים, אך הוא לא מעניק הגנה בכל המדינות. מצד שני, הוא כן מעניק הגנה בארצות הברית.
עבור חברות ותיקות, גדולות או מוסדות אקדמיים, מדובר בסכומים פעוטים באופן יחסי לתקציב או להיקף העסקאות שלהן.
עבור חברות קטנות, צעירות ובוודאי עבור ממציאים ויזמים פרטיים מדובר על הוצאה גדולה.
בשני המקרים, הפתרונות האידאליים הם לפנות אל גורם חיצוני שישתתף בהשקעה או יקנה את הפטנט בסכום מסוים ואז הוא יוכל גם לבצע את הרישום על שמו ולקבל את הבלעדיות.