אמנת האג חטיפת ילדים: האם החוק הוא באמת החוק?
כשהעסק נוגע לחטיפת ילדים, המצב עלול להפוך לברווזים דוהרים על ידי פריצת הים. במדינה אחת אתה יכול למצוא את עצמך מבלה שעות באולמות המשפט בפניך מעודדים את הכסאות, ואילו במדינה אחרת, זה מתברר – אתה רק בקו השדה, מחפש אחר החוקרים המדינתיים. אמנת האג לחזרה של ילדים חטופים היא התשובה למשחק הילדות הפוליטי הזה, אך האם היא באמת נותנת את הפתרון שאנו מחפשים? בואו נצלול לעומק העניין.
מהי האמנה הזו ולמה כולם מדברים עליה?
האמנה נכנסה לתוקף בשנת 1983 ונוצרה במטרה להנחות מדינות כיצד לפעול כשיש חטיפת ילדים על ידי הורה אחד למדינה אחרת. המטרה היא למנוע את יפן מלהיות "חוף מבטחים" לחוטפים שמעוניינים לברוח עם ילדיהם. אז תארו לעצמכם את הסצנה: הורה חוטף את ילדיהם, עובר למדינה חדשה ומתקבל כגיבור; ואילו ההורה השני? הם יושבים באולם המשפט ומחכים לתשובה שתגיד להם מתי הם יראו את הילד שוב.
איך זה עובד? פשוט, נכון?
ובכן, זהו בון רי. השיטה מפתחת קשרים בין המדינות, שבהן מדינות מתחייבות להילחם בחטיפה על ידי החזרת הילד למדינת המגורים הקודמת שלו. אך המשפטים של חזרה הם לא פשוטים: כל מדינה מפרשת את האמנה בדרכים שונות, וזה לפעמים כאילו אנו משחקים "טלפון שבור".
5 סיבות להרגיש כמו פוקר עם חטיפת ילדים
- המניע של ההורים: האם מדובר בחטיפה או פשוט במאבק על משמורת? זה יכול להיות משחק נחמד של כוונות.
- היו“ת של המדינות: כל מדינה מפרשת את האמנה בדרך שונה, לפעמים אתה חושב שאתה ב Genie in a Bottle ופעמיים זה הופך להיות ניגוד למוזיקה.
- זמן זה כסף: כל יום שעובר הוא כאילו הכסף שזורם מבנק הכספים שלך, והילד כאילו מחכה על כיסאות מסתובבים מרחוק.
- התערבות רבות: לעיתים נדרשת התערבות של בקשות למשמורת, ורצוי שתהיה אמון במערכת המשפטית שלך (כי התאריכים במערכת המשפט לא קובעים).
- ילדים גם יודעים לעשות קטעים: אין לדעת מה הילד יגיד, והוא אולי ישאל "איפה אבא שלי?", ושם הכל יכול להתפרץ.
האם יש באמת גורמי הצלחה?
הישגו של האמנה טמון באם קיימת נכונות להשיב את הילדים – רצון טוב של ההורים ודינמיקה בין המדינות. אם יש ניהול אלטרנטיבי של הבעיות המשפטיות עם ערכות לפתרונות המושבים לילד, אבל בין השמות שיש לכם, זה לא אומר שה ממישהו הולך לעבור את הדרך.
אז מה עושים כשמגיעים למצבים כאלו?
המפתח להצלחה הוא הכנת תוכנית עבודה – מתאגדת בשיתוף משפטנים, שתהיה כנה עם עצמך לגבי מה שקרה. האם חשבת על מה הייתם רוצים לראות במקרה והאם באמת קיבלתם את העזרה הנחוצה לכם? זה חייב להיות עניין של אינוופי עם חוקי המדינה.
אבל מה רמות הסיכון?
- הורות על הגובה: מן הסתם יש להדגיש אפשרויות לפני שנכנסים לצעד משמעותי על פי החוק.
- תחושת חידוש: ההגדרה המשפטית עשויה להשתנות מדינה למדינה.
- עלויות גבוהות: האם הייתם מוכנים להשקיע בכאב רב עבור ילדיכם?
שאלות שיתקשו להימנע במהלך התהליך
כמובן, כאשר מדובר בחטיפות ילדים, התהליך מלווה בשאלות רבות. כאן נותנים לכם כמה שאלות ותשובות שיש לחפש:
ש: מי אחראי לראות שהילד יושב במקום בטוח?
ת: בדרך כלל זה תלוי בהורה שמחזיק משמורת על הילד, אבל לכל מדינה יש חוקים שונים.
ש: האם אפשר להפסיק את הבעיה בעזרת בית משפט?
ת: זה תלוי, אם זה תהליך מהיר אז בהחלט; אם לא כרוך تعمیرעדויות רבות, זה עשוי לקחת המון זמן.
ש: מהי הדרך הטובה ביותר להלחם על ילד?
ת: יש חשיבות על המוסדות המשפטיים, הזירה במרכז ושקיפות עם המעורבים בתהליך.
בשורה התחתונה: ילדות זה לא עניין שולי
חטיפות ילדים הוא נושא מורכב ולא נעים, ולעיתים ייתכן שתרגישו שאתם נמצאים במצב של חינוך מחלקים שלא שיחרו תעודות, ומדובר בנושאים שהשפיעו על חיים שלמים. אז, כאשר אתם מתמודדים עם סיטואציות כאלה, זכרו: אתם לא לבד – תמיד יש עזרה.
בסופו של יום, אמנת האג יכולה לספק כלים חשובים, אך ייתכן שיהיה צורך במעט יותר יצירתיות, הרבה שיחות מזעזעות ואולי גם קצת התמחות חוקרת כדי להוציא את ילדיכם מהמצב הלא נכון. כשזה נוגע להורות, כולם רוצים לבחור בדרכים הכי רגישות ומדויקות, וזו המשימה שלנו.אה, ואין לשכוח – התמודדות עם חטיפת ילדים עשויה להפרות והכלל האחרון הוא תמיד לדאוג להיות בצד הנכון של החוק.