אחריות סביבתית של תאגידים: האם זה שיווק או מחויבות אמיתית?
במרכז השיח הציבורי והעסקי של העשור האחרון, אחריות סביבתית של תאגידים הפכה להיות כוכבת רוק בשוק הסחר הגלובלי. בשעה שהתאגידים שואפים להציג את עצמם כ"ירוקים" ו"סביבתיים", האם אנחנו ניצבים בפני מהלך אסטרטגי שיווקי, או שמא מדובר בשינוי תרבותי מהותי? במאמר זה ננסה לפצח את המונח “אחריות סביבתית” ונענה על שאלות רבות שעשויות לעניין אתכם.
מה זו בעצם אחריות סביבתית? האם זה באמת משנה?
ראשית, נתחיל בפרטים הבסיסיים. אחריות סביבתית מתייחסת למעשים, לערכים ולאסטרטגיות שבהן עוסקות חברות כדי למזער את ההשפעה הסביבתית שלהן. מחקרים מראים כי ארגונים שמציגים מחויבות אמיתית לשימור הסביבה לא רק תורמים לעולם, אלא גם נהנים מהעדפה מצד לקוחות, גיוס עובדים ומוניטין טוב יותר.
5 יתרונות מובהקים של אחריות סביבתית:
- מוניטין משופר: תאגידים כמו פטרונס ופתרונות ירוקים מדווחים על עלייה במכירות.
- חסכון בעלויות: כל מה שקשור בשימוש אנרגיה ירוקה יכול להוזיל עלויות בטווח הארוך.
- תחרות וחדשנות: חברות נאלצות לחשוב בצורה מחודשת ובכך יוצרות מוצרים ושירותים חדשים.
- מחויבות לקהילת לקוחות: לקוחות רוצים לדעת שהם תומכים בעסקים ששומרים על הסביבה.
- רגולציה ושקיפות: חברות חייבות לעמוד בדרישות מחמירות יותר ויותר.
השאלה היא, האם תאגידים באמת מאמינים באחריות הזו, או שמדובר בתוכנית שיווקית מורכבת? כנראה שהתשובה היא קצת איפשהו באמצע.
התאגידים הגדולים: מושיטים יד או נוגסים מזה?
ניקח לדוגמה את *קוקה-קולה*, חברה שהשקיעה מיליונים במיזמים ירוקים. באותה נשימה, כולם זוכרים את הביקורת על השפעת הבקבוקים הפולימריים של החברה על הפלנטה. אז מה קורה פה? האם הם ממש שואפים לשנות את העולם או שפשוט יש להם “תוכנית שיווקית ירוקה”? כדאי לשאול את עצמנו:
5 שאלות שכדאי לשאול לפני שמאמינים בכל מה שמקשטים לנו בעיתון:
- אילו צעדים מוחשיים מתבצעים מעבר למסרים הפרסומיים?
- שיתופי פעולה עם ארגוני סביבה – האם הם אמיתיים או רק כדי לגייס אהדה?
- האם הם מציגים שיפור אמיתי בביצועים הסביבתיים שלהם?
- תוכניות להשקעה בעתיד – האם אנחנו מדברים על שינוי או על עוד גל ויראלי?
- עד כמה רחוק ניתן לקחת את הנושא הזה כדי לשמור על הלקוחות מרוצים?
בהשוואה בין תאגידים כמו *נייקי* ו*אדידס* שצעדו תהליך מרשים לקראת שימוש בחומרים ממוחזרים, קשה לחשוב על מקרים של הצלחות מרשימות אחרות. אך התשובה לשאלות הללו בהחלט עשויה לחשוף פערים מעוררי תמיהה.
האם האחריות מוגבלת במספרים? או שכך זה קורה כשהכסף מדבר?
תאגידים חייבים לקחת אחריות על השפעתם הסביבתית, אבל השאלה היא האם האחריות הזו ניתנת למדידה? הניסיון שלנו להבין את תרומת החברה לנכסים חברתיים יכול להיראות כמו שיחה מתישה באירועים עסקיים. עם זאת, ישנם נתונים שממחישים היטב:
5 נתונים שממחישים את כוחן של חברות בעלות אחריות:
- 60% מהמילניאלים מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים מחברות שמחויבות לסביבה.
- 70% מהלקוחות מסכימים כי קנייה מהחברות האחראיות משפיעה על המוניטין שלהן.
- 31% מהמנהיגים העסקיים רואים בהשקעות ירוקות Opportunity, ולא הוצאות.
- קיימות לא משפיעה רק על הסביבה – היא יציבה כלכלית בסוף הדרך.
- תאגידים עושים רווחים גדולים יותר כאשר הם עובדים עם מחויבות חברתית.
עלינו להבין שמילות קסם כמו "קיימות" ו"ירוק" אינן מספיקות. אלא אם כן הן מתורגמות לפעולות המיועדות לשינוי בפועל.
כיצד ניתן לחיות בשני העולמות? חוויות ממקצועות שונים
כשמסתכלים סביבנו, ניתן לראות שינויים מרתקים. נדמה שאין סיבה לא לרתום את תאגידי הענק בתהליך המורכב הזה. איך עושים את זה? כל חלק מהתעשייה טומן בחובו משימות ואתגרים שונים. גם חברות טכנולוגיה, גם בנקים וגם תאגידים תעשייתיים, כולם צריכים לקחת חלק במאמץ.
5 דברים שיכולים לעזור לתאגידים לנצל את האחריות הסביבתית:
- שיתוף פעולה עם ארגוני סביבה – זה מסייע בגיוס ביסוס מוניטין.
- דיווח שקוף על פעולות, כמו דוחות קיימות.
- הכרת לקוחות בשיטות עבודה חדשות.
- אימוץ טכנולוגיות מתקדמות לחיסכון באנרגיה.
- קידום מטרות חברתיות, כמו חינוך