תוכנית תמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה) אושרה ע"י ממשלת ישראל בשנת 2005 ומטרה העיקרית היא מיגור הסיכונים הקיימים.
הרעיון מאחוריה הינו טיפול מונע במרבית המבנים שהוקמו בישראל לפני שנת 1980 ולא עומדים בתקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה. חשוב לציין שרק המבנים האלה זכאים לביצוע החיזוק במסגרת התוכנית.
עד שנת 2008 רק מספר מצומצם של מבנים השתתפו בתוכנית, וזאת מכמה סיבות: התמריץ הכלכלי שמעניקה המדינה לא תמיד מספיק, הליכי האישור ארוכים יחסים כי יש צורך בהתכנסות של ועדה מקומית, מאחר והבנייה יכולה לפגוע בחזות של פני העיר וגם יש קושי להשיג מימון בנקאי (ע"י חברות הבנייה) מאחר ומדובר לא בבניה אלא בתוספת בלבד. במסגרת תוכנית תמ"א אושרו מספר תיקוני חקיקה, הקשורים למיסוי, תכנון והקמה וגם חוק המקרקעין. כל אלה נועדו כדי לעודד את השתתפות הבניינים הזקוקים לחיזוק בתוכנית. החל משנת 2008 החל לצאת לפועל מספר גדול יותר של פרויקטים. בין היתר החלה הקמת פרויקטים בבת–ים, חולון, ראשון לציון, רעננה, תל אביב ורמת גן.
עבודות החיזוק כוללות בדרך כלל הוספת חדר לכל דירה בבניין ושתי קומות עליונות. כמו כן, מתבצע חיזוק של קירות הבניין, גרם מדרגות והתקנת מעלית. עבודות תמ"א מתבצעות בזמן שדיירי הבניין מתגוררים בתוכו. אמנם זה יוצר אי נוחות מסוימת, אך מדובר בעבודות שלא מתפרסות לתקופה ארוכה ולכן בדרך כלל שווה להמתין.
חשוב לדעת שכדי לאשר תוכנית תמ"א צריך לקבל הסכמה כתובה מכל דיירי הבניין. בנוסף, יש לבדוק שהחברה שמבצעת את העבודות היא חברה מוסמכת ומסוגלת להתמודד עם פרויקטים מסוג זה.
ישנן כמה אפשרויות לביצוע עבודות תמ"א: חיזוק מבנה בלבד, סגירת קומה מפולשת לשם הוספת דירות נוספת, הקמת קומה נוספת או הרחבת יחידות דיור קיימות – זה תלוי גם בהחלטה ובאישור של הועדה המקומית. תמ"א מתייחסת בין היתר גם לדברים הבאים – מעלית, חנייה, עיצוב הבניין, הוספת מרחבים מוגנים.
האחריות לחיזוק מבנים מוטלת על בעלי הדירות. באופן עקרוני, יכולים בעלי דירות בבתים משותפים לממן את חיזוק הבניין מכספם. החלטת הכנסת מינואר 2008, נקבע שהממשלה יכולה להקצות תקציבים לסיוע בשיפוץ מבנים במסגרת התמ"א בפריפריה, אך טרם הוקצו תקציבים כאלה בפועל. עם זאת, הכדאיות של תמ"א להעלאת ערך הנכס היא ברורה – לשפר את איכות החיים של דיירי הבניין ולתת להם תחושה של בטחון.