נהיגה בשכרות – מה חשוב לדעת

נהיגה בשכרות מוגדרת עבירה חמורה, האסורה על פי החוק. בשנים האחרונות חלה החמרה בפיקוח ובענישה, וזאת לאור עליה בכמות תאונות הדרכים, אשר נמצא כי התרחשו עקב נהיגה בהשפעת משקאות משכרים. משטרת ישראל מציבה כמות גדולה של ניידות, אשר עורכות מבדקי שכרות לנהגים, במטרה לאתר נהגים אשר עוברים על החוק. גם נהגים שנחשבים "נורמטיביים", ללא עבירות קודמות או עבר פלילי, עשויים להיאלץ להתמודד עם עונשים כבדים, באם ימצא כי אכן נהגו בעת שהיו תחת השפעת משקה משכר.

מהו שיכור?

ישנה הגדרה ברורה בחוק לאדם שיכור. פקודת התעבורה התשכ"א 1961 קובעת כמה סעיפים לנושא זה:

  • נהג שמצויה בגופו כמות אלכוהול אשר עולה על הכמות המותרת (יורחב בהמשך)
  • נהג אשר נתפס תוך כדי שתיית משקה משכר
  • נהג שמצויים בגופו שאריות של סמים (מכל סוג, ובכל כמות)
  • נהג אשר מצויה תחת ההשפעה של סם או אלכוהול, ובאם בדיקות המעבדה שנעשו מראות כי כמות הסם או האלכוהול גבוהה מהמותר על פי החוק.

כמות אלכוהול המוגדרת אסורה

בעבר היה חל איסור על שתיית משקאות משכרים לפני נהיגה בכל כמות. כיום מוגדרת בחוק כמות, אשר באם נמצא כי הנהג מכיל בגופו רמה גבוהה של אלכוהול מכמות זו, הרי שהוא עובר עבירת נהיגה בשכרות. אדם מוגדר שיכור על פי החוק אם ביצע בדיקת נשיפה, באמצעות מכשיר הינשוף, ובבדיקה התגלה כי בליטר אוויר מצוי מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול. באם בוצעה בדיקת דם, בדיקה הנערכת במעבדה, כמות האלכוהול האסורה הינה מעל 50 מיליגרם אלכוהול, בכל 100 מיליגרם של דם. כאמור, בכל הנוגע לסם, אין כמות מינימאלית, והדבר אסור לחלוטין.

סוגים שונים של בדיקות שכרות

למשטרת ישראל כמה כלים המאפשרים להם לדעת ולבדוק באם נהג אכן נוהג תחת השפעה של אלכוהול.

  • בדיקת מאפיינים – בדיקה זו משמשת את השוטרים להעריך (באופן יחסית סובייקטיבי) את רמת השכרות של הנהג. הבדיקה זו כוללת בחינה של כמה מאפיינים בהתנהגותו של הנהג.
  • בדיקת ינשוף – בדיקה זו נעשית באמצעות כלי המכונה ינשוף. במסגרת הבדיקה יתבקש הנהג לנשוף בעוצה לתוך הכלי. תוצאות בדיקה זו מידיות, והן יכולות לקבוע את רמת האלכוהול בליטר של אוויר.
  • בדיקת דם – בדיקה זו תעשה במידה והשוטר ימצא כי יש חשד סביר לכך שהנהג אכן נוהג תחת השפעת אלכוהול. בדיקה זו אינה מתבצעת במקום, אלא במרפאה, או בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.